כיצד השפיע השינוי באינדיקציה לקבל סטטינים על ניפוק התרופה בפועל?

סטאטינים הם קבוצה של תרופות להורדת רמת הכולסטרול בדם אצל אנשים הסובלים מעודף כולסטרול בדם.
עד 2014, הומלץ לתת סטאטינים כאשר הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם עמד על 20%. ב-2014 שונה הסף המומלץ להתחלת טיפול בסטאטינים מ-20% סיכון לחלות במחלת לב וכל דם ל-10% סיכון, כלומר גם אנשים שמצויים בסיכון מופחת יותר מקבלים המלצה לנטול סטאטינים. שינוי זה הפך 4.5 מיליון אנשים נוספים לזכאים לטיפול בסטאטינים. במחקר זה הוערכה ההשלכה של שינוי סף זה על ניפוק מרשמים לסטאטינים.
המידע במחקר זה נאסף ממאגר מידע באנגליה. נבחנו בו רשומות של אנשים בגילאי 25-84 אשר החלו לקבל טיפול בסטאטינים על מנת להוריד את הסיכון לחלות במחלות לב וכלי דם. הסיכון הצפוי לחלות במחלת לב וכלי דם הוערך באמצעות ההיסטוריה הרפואית הקיימת ברשומות הרפואיות של המשתתפים. לבסוף, כל שנה שנבדקה נכנסה להשוואה של מספר האנשים בסיכון למחלות לב וכלי דם שהתחילו לקבל טיפול בסטאטינים.
על פי שיטת איסוף מידע המבוססת על נתונים ישירים מהתיקים הרפואיים של המשתתפים, שנה לפני יציאת ההגדרות החדשות, הסיכון הממוצע לחלות במחלות לב וכלי דם באנשים שהתחילו לקבל סטאטינים עמד על 21.55%. בשנה שלאחר יציאת ההגדרות החדשות, הסיכון עמד על-18.65%. כשהשתמשו בשיטת איסוף מידע שונה, ההבדל בין השנים לא היה משמעותי.
מסקנות המחקר מראות כי כאשר משתמשים בשיטת איסוף מידע המבוססת על נתונים ישירים מהתיקים הרפואיים של המשתתפים, לשינוי ההנחיות יש השפעה משמעותית על ניפוק סטאטינים.
בנוסף,החוקרים מסבירים שייתכן ויש הטייה בתוצאות.
לסיכום, עדויות חדשות אלו מראות השפעה צנועה בלבד של שינוי ההגדרות לניפוק סטאטינים, ויש צורך במחקר נוסף על מנת להבין מדוע אותם אנשים המצויים בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, ולכן על פי שינוי ההגדרות זכאים לקבל סטאטינים, לא נמצאים בין אותם אנשים שלקחו את התרופות. כלומר, נראה שייתכן שלשינוי ההגדרות אין השפעה גדולה.