ניתן לייחס לקבוצות גאוגרפיות מסוימות יחס מסוים כלפי חיסונים, ומכך להסיק כיצד הססנות חיסונים מתפשטת בחברות שכנות, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת PLOS Computational Biology מאת לוסילה אלברז-זוזק ועמיתיה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, ארה"ב.
בעשורים האחרונים הססנות החיסונים התגברה, ואיימה על חסינות העדר מפני מחלות וזיהומים שונים. ההתקבצות הגיאוגרפית של הססנות החיסונים יוצרת כיסים של תת-אוכלוסיות לא מוגנות שיכולות להפוך למוקדי התפרצות.
במחקר החדש, החוקרים יצרו מודלים תיאורטיים כדי להסביר כיצד קבוצות עם התנהגות מסוימת הנוגעת לחיסונים מעוצבות על ידי שני תהליכים חברתיים – בחירה חברתית וקיומם של תאים חברתיים דמוגרפיים שונים; והשפעה חברתית – התפשטות של רעיונות בין אוכלוסיות. המודלים מצאו כי שני התהליכים מסוגלים באופן עצמאי ליצור קבוצות גיאוגרפיות המהססות להתחסן. יתר על כן, כאשר קבוצה חברתית סומכת על תעמולת הססנות, הברירה החברתית ממלאת תפקיד חשוב וקבוצות רבות יותר של מהססים מופיעות. כאשר קבוצה חברתית נוטה להיות סקפטית יותר לגבי תעמולה נגד חיסונית, ההשפעה החברתית מתגברת.
המודלים החישוביים אפשרו לצוות לקבוע כיצד אסטרטגיות התערבות יכולות להפחית הן את ההססנות הנוגעת לחיסונים, והן את ההתקבצות הגאוגרפית של אנשים המהססים להתחסן. הם מצאו שכאשר הבחירה החברתית בחברה נמוכה, האסטרטגיה היעילה ביותר כוללת התמקדות בקהילות פגיעות בשל התכונות הסוציו-אקונומיות שלהן – הן מוקפות בסביבה חברתית-תרבותית עם נטייה גבוהה להיסוס.
ד"ר אלברז-זוזק מוסיפה כי "ההתנהגות האנושית החברתית היא מורכבת, וההבנה בהקשר של בריאות הציבור היא מאתגרת מאוד. אנו מאמינים שהממצאים שלנו הם צעד קדימה לקראת הבנת התהליכים הבסיסיים שיוצרים התקבצויות מסוכנות בהססנות חיסונים ועיצוב אסטרטגיות הפחתה כדי להגן טוב יותר על אוכלוסיות פגיעות".
