מגפת קוצר הראייה מתפשטת ברחבי העולם, ורבים ממהרים להאשים את המסכים. אך מחקר חדש ממכון האופטומטריה של אוניברסיטת מדינת ניו יורק מציע תיאוריה מפתיעה: הגורם המרכזי עשוי להיות דווקא השילוב של חשיפה ממושכת לתנאי תאורה עמומה בתוך הבית בזמן כשמתמקדים בעצמים ובחפצים בבית.
המחקר מציע שקוצר ראייה מתפתח כאשר לא מגיע מספיק אור לרשתית במהלך עבודה ממושכת מקרוב בסביבה חשוכה. "הממצאים שלנו מרמזים שהגורם המשותף העיקרי עשוי להיות כמות האור שמגיעה לרשתית במהלך עבודה ממושכת מקרוב," מסביר חוזה-מנואל אלונסו, המחבר הראשי של המחקר.
המנגנון עובד כך: כשאנשים מתמקדים בעצמים קרובים בתוך הבית, האישונים מתכווצים כדי לחדד את התמונה. בתנאי תאורה עמומה, הכיווץ הזה מפחית באופן משמעותי את כמות האור שמגיעה לרשתית. החוקרים מציעים שמצב זה יוצר תנאים שעלולים לגרום להתפתחות קוצר ראייה, כי הפעילות ברשתית הופכת לא מספקת לתמיכה בהתפתחות ראייה תקינה.
ההבדל המפתח הוא בין מה שקורה בחוץ לעומת בפנים. באור שמש בהיר, האישונים מתכווצים כדי להגן על העיניים אך הרשתית עדיין מקבלת מספיק גירוי. בתוך הבית, בתאורה חלשה, האישונים מתכווצים לצורך מיקוד ולא לוויסות בהירות – מה שמגביר את הפחתת הגעת האור לרשתית.
ממצא מעניין נוסף הוא שהמנגנון המוצע מסביר מדוע התערבויות שונות לקוצר ראייה עובדות. עדשות מולטיפוקליות, טיפות אטרופין, זמן מוגבר בחוץ ואסטרטגיות להפחתת ניגודיות – כולן מפחיתות את כיווץ האישון או מגבירות את התאורה ברשתית.
המשמעות המעשית ברורה: שמירה על תאורה חזקה במהלך קריאה, עבודה ולמידה עשויה לסייע במניעת קוצר ראייה או בהאטת התקדמותו. החוקרים מזהירים שטיפולים עלולים להיות פחות יעילים אם אנשים ממשיכים לעבוד שעות ארוכות מקרוב בתנאי תאורה חלשה.
אלונסו מדגיש שמדובר ב"השערה הניתנת לבדיקה" ולא בעובדה מוגמרת, וקורא כי דרוש מחקר נוסף. הנושא דחוף במיוחד לאור העובדה ששיעורי קוצר הראייה זינקו ברחבי העולם.
