המחקרים, שפורסמו בחודש ספטמבר בכתבי העת JAMA Internal Medicine ו-JAMA Neurology, עקבו אחר 78,500 מבוגרים – מה שהפך אותם למחקרים הגדולים ביותר שעסקו בהשלכות הבריאותיות של ספירת צעדים. המשתתפים לבשו מדי צעדים ומהירות על פרק כף ידם במשך 7 ימים. החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הרפואיים של בריטניה כדי לקשר את נתוני ספירת הצעדים מאותם מבוגרים עם המצב הבריאותי שלהם 7 שנים לאחר מכן.
החוקרים מאוניברסיטת סידני, אוסטרליה, ומאוניברסיטת דרום דנמרק מצאו קשר בין הליכה של 10,000 צעדים ביום לבין סיכון מופחת לדמנציה, מחלות לב, סרטן ומוות; התוצאות הראו כי כל 2,000 צעדים הורידו את הסיכון למחלות אלו ב-8 עד 11 אחוזים, עד לכ-10,000 צעדים ביום.
"עבור אנשים פחות פעילים, המחקר מוכיח ש-3,800 צעדים ביום יכולים להפחית את הסיכון לדמנציה ב-25%", מתאר בורג'ה ד. פ. קרוז, פרופסור חבר באוניברסיטת דרום דנמרק. לצד זאת, נצפה יתרון משמעותי לקצב מהיר בהפחתת אותן מחלות – יתרון שלא הושג בהגדלת מספר הצעדים.
ואכן, ספירת הצעדים נמצאת בשימוש רחב בקרב הציבור למעקב אחר רמות הפעילות הגופנית שלהם, הודות לפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים טכנולוגיים ואפליקציות מדידה. אך לעיתים רחוקות אנשים לוקחים בחשבון את קצב הצעדים שלהם.
"המסר הוא שכדי להשיג את היתרונות הבריאותיים המגנים המקסימליים, יש לשאוף באופן אידאלי לא רק ל-10,000 צעדים ביום, אלא גם להליכה מהירה יותר" מסביר ד"ר מתיו אחמדי, עמית מחקר באוניברסיטת סידני.
איך אפשר לאמוד מהירות הליכה בריאותית