אורח חיים בריא יכול למנוע התפתחות של סוכרת מסוג 2 עבור אנשים רבים, אך מחקר חדש מצביע על כך שירידה במשקל לבדה עשויה לא להספיק עבור קבוצה פגיעה אחת במיוחד. גם לאחר שהשילו כ-8% ממשקל גופם ושמרו על המשקל החדש במשך שנים, אנשים שהוגדרו בקטגוריית סיכון גבוהה המכונה ״אשכול 5״ המשיכו לחוות עלייה ברמות הסוכר בדם, החלשות בייצור אינסולין (ההורמון שאחראי על ויסות הסוכר בדם), ונשארו בסיכון גבוה לפתח את המחלה.
אכילת תזונה מזינה, ירידה במשקל, והגברת הפעילות הגופנית יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לסוכרת מסוג 2. עם זאת, נראה כי שינויים באורח החיים אינם מציעים את אותה רמת הגנה לכולם באופן גורף. חוקרים מדווחים כי אנשים ששויכו לאשכול 5 בסיכון לסוכרת מסוג 2, המשיכו לחוות עלייה בסוכר, ירידה חדה בייצור האינסולין וסיכון מוגבר באופן עקבי להתפתחות המחלה. השינויים השליליים הללו התרחשו אפילו בקרב אותם אנשים שירדו משמעותית במשקל והצליחו לשמור על הירידה הזו לאורך שנים ארוכות.
הממצאים מגיעים ממדענים במרכז הגרמני לחקר הסוכרת (DZD), בית החולים האוניברסיטאי של טובינגן ומכון הלמהולץ במינכן, ופורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Diabetes.
לפני מספר שנים, חוקרי המרכז הגרמני חילקו אנשים הנמצאים בסיכון לסוכרת מסוג 2 לשישה אשכולות (קבוצות סיווג) המוגדרים היטב. הקבוצות הללו נבדלות זו מזו באופן ניכר בתדירות שבה הסוכרת מתפתחת וכן באופן שבו מתפתחים סיבוכים הקשורים למחלה.
אשכולות מספר 3 ו-5 זוהו כבעלי סבירות גבוהה במיוחד לפתח סוכרת מסוג 2. בניתוח החדש והעדכני, החוקרים בדקו האם ירידה ארוכת טווח במשקל ומניעת סוכרת המבוססת על שינוי אורח חיים, הניבו תוצאות שונות בין קבוצות הסיכון השונות. לשם כך, החוקרים ניתחו מידע מתוכנית ההתערבות באורח חיים של טובינגן (TULIP). במסגרת התוכנית, אנשים עם סיכון מוגבר השתתפו בתוכנית לאורח חיים בריא שארכה שנתיים, ולאחר מכן היו תחת מעקב רפואי במשך כתשע שנים. הניתוח המדעי התרכז ספציפית באותם משתתפים שהשיגו ירידה ניכרת במשקל והצליחו לשמור עליה בהצלחה בטווח הארוך.
