תאי החיסון של המוח, שנוצרים עוד בתקופה העוברית, נחשבו עד כה לתושבי קבע שנשארים בו כל החיים. מחקר חדש מצא שבין גיל 50 ל-75 מספרם יורד בחדות, ותאים אחרים, הדומים לתאי חיסון מהדם, תופסים את מקומם. הממצא הוא חלק מתמונה רחבה יותר של שינויים בבקרת הגנים במוח, שמתחילים באמצע החיים.
המחקר פורסם בכתב העת Science. החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות שבוחנות כל תא בנפרד, וניתחו תאים מההיפוקמפוס, אזור במוח שחיוני ללמידה ולזיכרון. הם בדקו דגימות ממבוגרים בטווח גילים רחב, ובחנו בכל תא אילו גנים מופעלים ואיך ה-DNA (החומר התורשתי) מאורגן בתוכו. כך התקבלה אחת התמונות המפורטות ביותר עד כה של השינויים בבקרת הגנים בזמן שהמוח מזדקן. לדברי החוקרים, הממצאים עשויים לעזור להסביר מדוע הגיל הוא גורם הסיכון החזק ביותר למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר.
התאים שמתחלפים נקראים מיקרוגליה. אלה תאי החיסון של המוח, ותפקידם לתחזק אותו ולהגן עליו. לתאים המחליפים היו סימנים דלקתיים חזקים יותר. לכן ייתכן שהם תורמים לדלקת כרונית במוח המזדקן. החוקרים מצאו גם ירידה ניכרת בתאים שמסייעים לתחזק את מחסום הדם מוח, השכבה שמגינה על המוח מפני חומרים מזיקים שנמצאים בזרם הדם.
״תאי המיקרוגליה חיוניים לשמירה על האיזון במוח״, אומר פרופ' בינג רן, המנהל המדעי של מרכז הגנום של ניו יורק ופרופסור באוניברסיטת קולומביה, מהחוקרים המובילים. ״כשהתאים האלה לא מצליחים לבצע את עבודות התחזוקה שלהם, מצטברים חומרים רעילים שיכולים לעורר תהליכים דלקתיים, ואלה עשויים לתרום למחלות ניווניות של המוח״.
השינויים לא היו רק בתאי החיסון. בכמה סוגים של תאי מוח נמצאה שחיקה רחבה במבנה התלת ממדי של הגנום (כלל החומר התורשתי בתא). ה-DNA לא נדחס באקראי לגרעין התא. הוא מקופל במבנה מסודר שעוזר לקבוע אילו גנים יפעלו ואילו ייכבו. עם הגיל, הסדר הזה התערער. לדברי החוקרים, ייתכן שהידרדרות מבנה הגנום היא מאפיין בסיסי של הזדקנות המוח.
