עברו שנתיים מאז התגלו המקרים הראשונים של נגיף הקורונה בסין. המחלה התפשטה וגרמה ליותר מחמישה מיליון מקרי מוות ברחבי העולם ושינתה את חיינו באופן חסר תקדים. אתר החדשות newswide.com פרסם סדרת מאמרים של מומחים מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, העוסקים בנושאי בריאות, הנדסה, מדעי הסביבה, משאבי אנוש, תקשורת ועוד, על מה שלמדו מאז החלה המגיפה ומה עשוי לקרות בעתיד בתחומי הידע שלהם.
פרופ' סוננדה גאור, מומחית לרפואת ילדים וחוקרת ראשית בניסוי הקליני למתן חיסון פייזר נגד קורונה לילדים: "כשהמדינה נכנסה לסגר, מרכזי המחקר הקליניים של אוניברסיטת ראטגרס הגבירו הילוך כדי לבצע מספר רב של מחקרים חשובים להערכת תרופות חדשות וגישות טיפול בקורונה. האוניברסיטה ערכה ניסוי קליני בחיסון קורונה על יותר מ-140 ילדים והדבר לימד את המחלקה שעבודת צוות חשובה לעובדי מחקר מכל הרמות, כולל רופאים חוקרים, חוקרים שאינם רופאים, אחיות מחקר, מתאמי ועוזרי מחקר, צוות המעבדה, רוקחים ומתנדבים מבתי ספר מקצועיים שונים וכן תלמידי תואר ראשון. באמצעות עבודת הצוות נמצאו פתרונות חדשניים לשלל בעיות שעלו כמו מחסור בציוד מגן אישי ומחסור בכוח אדם. המגיפה לימדה אותנו שבמצבים חמורים, הקהילה בכללותה תורמת את חלקה בקידום המחקר והידע על ידי התנדבות והשתתפות בניסויים קליניים כמו מחקר החיסונים".
פרופ' ריינולד פנטיירי ג'וניור, מנהל המכון למדע ורפואה תרגומיים: "מגיפת הקורונה ערערה את הגישה המסורתית לניסויים קליניים, שדרשה מהמשתתפים לנסוע לאתרי מחקר שונים. המשבר דרש פעולה מהירה זריזה, וניסויים קליניים וירטואליים, כמו אלה שהשיקה ראטגרס, משנים מהותית את האופן שבו התעשיה עורכת ניסויים קליניים. גישה מבוזרת זו מאפשרת לחוקרים להאיץ את קצב מציאת התרופות, להשתמש באוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה ותת ייצוג, שבעבר לא יכלו לקחת חלק עסוק בניסויים קליניים, ולהרחיב את הכיסוי הגיאוגרפי של המחקרים, דבר שסיפק משתתפים מגוונים יותר ובסופו של דבר תוצאות טובות יותר, אשר יתורגמו מהר יותר למציאת טיפולים.
"בראטגרס השתמשו בשיטה זו בניסויים על עובדי שירותי הבריאות וניסויים על חיסונים. שיטה זו מאפשרת להגיע למשתתפים שבעבר היה קשה לגייס למחקרים, מפחיתה את עלויות המחקרים ומאריכה את הזמן בו המתנדבים משתתפים במחקר שכן הם אינם צריכים לנסוע ויכולים להשתתף במחקר מביתם".
פרופ' פרנק גינאסי, נשיא המחלקה לטיפול רפואי התנהגותי: "השנתיים האחרונות לימדו אותנו שניתן לספק ביעילות לאנשים רבים שירותי בריאות נפש שבדרך כלל ניתנים במרפאות חוץ, באמצעות רפואה טלפונית, במיוחד לאנשים עם הפרעות מצב רוח וחרדה פחות חמורות. בעבר, שרותי רפואה טלפונית ניתנו רק לאוכלוסיות מיוחדות ומרוחקות שלא היתה להן גישה אישית לפסיכיאטרים ולטיפול נפשי אחר.
"מגיפה הקורונה שינתה את התחום לנצח. רפואה מרחוק היא אלטרנטיבה יעילה לטיפול, וגם כתוספת לטיפול. היא מאפשרת שמירה על תכנית טיפול, קבלת התאמות תרופתיות וקבלת תוצאות טיפוליות טובות. עם זאת, רפואה טלפונית אינה יעילה עבור אנשים עם ירידה קוגניטיבית, הפרעות פסיכוטיות, אוטיזם והפרעות בספקטרום האוטיסטי או עבור אנשים הזקוקים לטיפול קבוצתי. רפואה טלפונית אינה אידיאלית עבור אנשים שחיים בתנאים קשים כמו בתנאי חוסר יציבות בדיור ובמזון, עוני ואלימות במשפחה. גורמים חברתיים אלה מלווים לרוב בחוסר גישה לטכנולוגיה ולאינטרנט.
"המגיפה גם יצרה הזדמנות לאנשים להעריך מחדש את האיזון בין העבודה והחיים. כשהמצב ישוב לנורמלי, מעניין יהיה לראות אם אנשים יישארו ממוקדים בחשיבות האיזון בין עבודה לחיים או יחזרו לדפוסי העבודה שלפני המגיפה".
פרופ' בוב קופ, מומחה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת: "למדנו שכשיש מנהיגות מתאימה, מדינות ברחבי העולם מסוגלות לבצע שינוי מהיר ורדיקלי כדי לנהל איום מיידי. זהו סוג השינוי הרדיקלי שאנו זקוקים לו בעשורים הבאים כדי לייצב את האקלים העולמי. למדנו גם שמנגנון הדיסאינפורמציה, שעימו מתמודדים מדעני אקלים במשך עשרות שנים, שלח גרורות. זהו מכשול רב עוצמה בפני פעולה נחרצת, שעלול לסחוף חלק גדול מאוכלוסיית העולם גם כאשר הם עצמם ויקיריהם נמצאים בסכנה חמורה ומיידית".
פרופ' גלוריה בכמן, מומחית למיילדות וגינקולוגיה: "המגיפה חיזקה את הרעיון שאפשר לאמץ בהצלחה פרקטיקות מהעבר. בשנות ה-30, חולים קיבלו חלק מהטיפול הרפואי בבית. עם זאת, בשנות ה-80 צורת טיפול רפואי זו פחתה לשיעור נמוך מאחוז אחד, כאשר רוב הטיפול ניתן במסגרות קליניות. המגיפה הראה שטיפול מרחוק בחולים יכול להועיל, לא רק כדי להקטין את התפשטות הזיהום, אלא גם כיתרון לחולים, שמקל על גישתם לרופאים וגורם להם לבזבז פחות זמן וכסף על נסיעות. השירותים הקליניים הניתנים לנשים משלבים כיום רפואה טלפונית כתחליף לביקור אצל גניקולוגים ומיילדים, עם מכשירי ניטור ביתיים בסיסיים, כגון מכונות לחץ דם ואפילו אפליקציית מוניטור אולטרסאונד בהפעלה עצמית באמצעות הטלפון החכם לנשים בהריון".
פרופ' ג'ו האן, מומחית לניהול משאבי אנוש: "אנו עדים להתקדמות מדעית יוצאת דופן וליכולת הסתגלות אנושית בהתמודדות עם המשבר חסר התקדים. שנתיים אחרי תחילת המגיפה, מקומות העבודה שלנו מלאים בחרדה, עייפות, מתח ושחיקה. עובדים רבים עדיין חוששים לחזור למשרד, ואפילו אלה שעובדים מהבית עשויים להזדקק ליותר זמן ומקום לעצמם. משום כך בריאות הנפש של עובדים היא כעת נושא מרכזי בניהול.
"מנהיגים צריכים לעשות כל מאמץ לספק סידורי עבודה גמישים ותכניות סיוע לעובדים. עובדים צריכים לדעת שמגיע להם טיפול עצמי טוב וצריכים לבקש באופן פעיל את מה שהם זקוקים לו כדי להחזיק מעמד במאבק המתמשך שסופו אינו ידוע. אם לא נתעדף את בריאות הנפש של העובדים, העובדים יהפכו פחות מעורבים ועסקים יאבדו את היתרון התחרותי שלהם".
פרופ' מוניקה מזורק, מומחית להנדסה אזרחית וסביבתית: "להגבלות שנבעו מהתפשטות נגיף הקורונה היו השפעות חיוביות על איכות האוויר המקומית, האזורית והגלובלית, שכן היתה הפחתה של פליטת פחמן דו חמצני וחלקיקים קטנים. הפחתת הפליטות נבעה מירידה בפעילות התעשייתית ותחבורה של אנשים, סחורות ושירותים שליוו את הצטמקות הכלכלות האמריקאיות והעולמיות.
"שתי תובנות עיקריות הן שלצמצום והחלפת דלקים מאובנים יש השפעה ישירה על שיפור האוויר שאנו נושמים בקנה מידה מקומי, ושעבודה מרחוק והפחתת נסיעות של כלי רכב אינה פוגעת בהתאוששות כלכלית וביצירת מקומות עבודה חדשים. משום כך, יש הגיון בזיהוי וייצור אסטרטגיות אנרגיה פחמן מופחת ופחמן אפס בארה"ב ובעולם כולו".
פרופ' ויקי כץ, מומחית לתקשורת: "למיליוני מבוגרים וילדים בארה"ב לא היה חיבור אינטרנט יעיל לפני המגיפה, ואלו היו המשפחות שהיה להן הכי קשה להם ללמוד מרחוק בזמן המגיפה. חיבור אינטרנט ואיכותי ומחשב מתפקד היו חיוניים כדי להישאר מעורבים בעבודות בית הספר שלהם. שנתיים אחרי תחילת המגיפה, אנחנו יודעים שהשקעות בתשתית דיגיטלית הן דחופות וחיוניות – גישה לאינטרנט איכותי ולמכשירים דיגיטליים הם הכרח, לא מותרות".
