לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Gut, הרכב חיידקי המעיים בזמן ההדבקה בנגיף הקורונה עשוי להשפיע על חומרת הסימפטומים בזמן המחלה, ועל משך הזמן בו החולה סובל מהסימפטומים. אצל כ-80% מהאנשים שנדבקו בנגיף הקורונה לא סובלים מתסמינים כלל, או סובלים מתסמינים קלים. כשליש מהאנשים שנדבקו בנגיף חווים השפעות בריאותיות ארוכות טווח.
למיקרוביום המעיים תפקיד משמעותי בבריאות האדם. המעיים מארחים טריליוני מיקרואורגניזמים, כולל יותר מ -1,000 מינים של חיידקים. ישנם חיידקים במעיים המסייעים לעיכול המזון, והם עשויים גם להפחית את הסיכון לפתח מחלות מסוימות.
לעומתם, חיידקים מסוימים עשויים לתרום להתפתחות סוגים מסוימים של סרטן, למלא תפקיד בהשמנת יתר, ואף להשפיע על בריאות הנפש.
לפעמים ישנו חוסר איזון בהרכב החיידקים במעיים, מצב שנקרא דיסביוזה, כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה או אכילה של כמות גדולה של מזונות מעובדים. דיסביוזה עלולה לתרום להתפתחות בעיות בריאותיות.
מיקרוביום המעיים שונה מאדם לאדם, אך יש סוגי חיידקים שמצופה שימצאו אצל כל בני האדם. זאת היתה הנחת המוצא של עורכי המחקר מאוניברסיטת הונג קונג. החוקרים אספו דגימות דם וצואה ממאה חולים משני בתי חולים בהונג קונג שנמצאו חיוביים לנגיף הקורונה בין פברואר למאי 2020. הם השוו את הנתונים שנאספו מאנשים אלה לדגימות שהושגו מ- 78 נבדקים לפני תחילת המגיפה.
המחקר הראה שלנבדקים שחלו בקורונה היה מספר גבוה יותר של חיידקים מסוימים, בינהם החיידק Ruminococcus gnavus, שקשור למחלת מעי דלקתית. אצל חולי הקורונה היתה כמות קטנה יותר, לעומת הנבדקים ללא קורונה, של חיידקים מסוג Bifidobacterium adolescentis, Faecalibacterium prausnitzii ו- Eubacterium rectale. חיידקים אלה הם בעלי יכולת להשפיע על המערכת החיסונית.
החוקרים גילו גם עלייה ברמות הציטוקינים בקרב אנשים שחלו בנגיף. ציטוקינים הם חומרים הדרושים בתקשורת בין תאים,ומערכת החיסון מייצרת ציטוקינים דלקתיים בתגובה לזיהומים נגיפיים.
מחברי המאמר מסבירים כי במהלך מחלת הקורונה, התגובה הדלקתית של הגוף עלולה להיות אגרסיבית מדי ולגרום לסערת ציטוקינים. הדבר עלול לגרום לנזק נרחב לרקמות, הלם זיהומי, וכשל איברים רב מערכתי.
החוקרים טוענים שהקשר בין הרכב המיקרוביום של המעיים, רמות הציטוקינים, וסמני הדלקת בחולי קורונה מצביעים עך כך שמיקרוביום המעיים ממלא תפקיד בחומרת המחלה, וייתכן שהמיקרוביום עושה זאת על ידי שינוי בתגובה החיסונית של המארח.
החוקרים מציינים שהרופאים צריכים להיזהר מאוד כשהם נותנים לחולי קורונה אנטיביוטיקה, שכן ייתכן שמתן אנטיביוטיקה לחולים קשים או במצב קריטי עלול להחמיר את הדלקת. הם כותבים שלא סביר שהאנטיביוטיקה תשפר את מצבם של החולים אם אינם סובלים ממחלה חיידקית בנוסף לקורונה. לעומת זאת, האנטיביוטיקה עלולה להחמיר את חוסר האיזון של החיידקים במעיים שלהם.
החוקרים סבורים שמיקרוביום המעיים משחק תפקיד בהתמשכות מחלת הקורונה אצל כשליש מהחולים. בעקבות דיווחים של חולי קורונה שהחלימו מהנגיף אך ממשיכים לסבול מתסמינים מתמשכים כמו עייפות, קוצר נשימה וכאבי מפרקים, חלקם למעלה מ- 80 יום לאחר הופעת התסמינים הראשונית, החוקרים סבורים שייתכן שחוסר האיזון במיקרוביום המעיים עלול לתרום להימשכותן של בעיות בריאותיות הקשורות למערכת החיסון אצל חולים שהחלימו מקורונה.
כותבי המחקר מסכמים שמתן מיני חיידקים שמספרם במעיים יורד בעקבות מחלת הקורונה עשוי למנוע מחלה ממושכת, והם מדגישים את החשיבות של הטיפול בהרכב חיידקי המעיים של החולים בזמן המחלה ולאחריה.
