"טוקופוביה" – החרדה של נשים מלידת תינוק

כ-13% מהנשים מדווחות על חשש משמעותי מהלידה על כל הקשור בה. נתון זה מאגד בתוכו נשים שטרם חוו לידה, אבל גם נשים שזו הלידה השנייה, השלישית שלהן ואף יותר מזה. יש נשים שיזכרו את הלידה כאירוע מכונן וחיובי ויש כאלו שהלידה תיזכר אצלן כאירוע טראומתי (טוקופוביה שניונית). יתר על כן, גם נשים שטרם חוו הריון עלולות לפתח חששות ופחדים באשר ללידה הקרבה ובאה (טוקופוביה ראשונית).

המושג "טוקופוביה" משמעותו – "חרדה מלידת תינוק". לטוקופוביה השפעה לא מבוטלת על כל מהלך הפריון והלידה, החל מהימנעות מכניסה להריון ועד חשש מוגבר מלידה והעדפת ניתוח קיסרי על פני לידה וגינאלית.

פתרון לחרדות אלו בקרב נשים בהריון מציעים עתה במרכז הרפואי הלל יפה, בתכנית לעיבוד לידה, במטרה לסייע להן בהתמודדות המורכבת עם החרדה לקראת הלידה. "לא פעם אנו נתקלות בנשים אשר חרדות לקראת הלידה, בין אם מדובר בלידה הראשונה שלהן ובין אם בלידה חוזרת. לידות קודמות עם תפיסת החוויה כשלילית על ידי היולדת עלולות ליצור פוסט-טראומה בקרב אותן נשים ולהשפיע באופן ישיר גם על הסובבים אותן", מסבירה תניה לוי, אחות אחראית חדרי לידה ב"הלל יפה". לדבריה, "טיפול CBT – טיפול פסיכותרפי קוגניטיבי התנהגותי, קצר מועד וממוקד מטרה, מציע פתרון נקודתי לבעיה ונחשב לטיפול מוצלח ויעיל במקרים של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה".

דרך מפגשים אישיים וליווי פרטני של מיילדות שהוכשרו לכך, המטופלות מקבלות כלים מעשיים וטכניקות להרגעה עצמית שמסייעים להן להתגבר על החששות, הסימפטומים ותחושות הדחק שמציפים אותן".

מחקרים הוכיחו כי טיפול פסיכותרפי לשינוי דפוס החשיבה הקוגניטיבי של האישה יכול להפחית את עוצמת החרדה ולאמץ מחשבות חיוביות לגבי הלידה הבאה. "בהקשר זה", מוסיפה לוי, "חשוב לזכור כי לידה שנתפסת בעייני המטופלת כטראומטית יכולה להשפיע גם על קשר אם-יילוד כיוון שלתחושות אלו ישנה השפעה נפשית ופיזית על האם. עלולים להיווצר קשיים בהנקה או קושי של האם לספק את צרכיו הרגשיים של התינוק. אישה שזוכרת את לידתה באור שלילי, תתקשה להימנע מהפחד לקראת הלידה הבאה".

אישה שמודעת לפחד קיים – רצוי שלא תשמור אותו לעצמה ותשתף את בן זוגה או סביבתה הקרובה ואף רצוי שתתייעץ עם גורם מקצועי. כיום יש מודעות גבוהה יותר בקרב היולדות לתכניות הכנה ללידה ועיבוד לידה. גם לצוות חדר לידה תפקיד חשוב לא פחות – הסבר והכנה מוקדמת, שיתוף היולדת בהחלטות רפואיות, תמיכה צמודה של המיילדת תוך התייחסות לצורכי האישה – כל אלה יכולים בהחלט להשפיע ולהרגיע משמעותית את היולדת ובכך להקטין את הסיכוי להתפתחות תסמינים פוסט טראומתיים.