רוב חולי סוכרת מסוג 1 משתמשים בזריקות אינסולין יומיות כדי לעזור לגופם לספוג סוכר ולמנוע מרמות הסוכר בדם לעלות יתר על המידה. עם זאת, כאשר רמות הסוכר בדם יורדות מתחת לסף מסוים, הם מפתחים היפוגליקמיה – מצב מסכן חיים שכולל רעידות, ובמקרה קיצון יכול להוביל לשקיעה הכרתית, קומה ומוות.
כדי להילחם בהיפוגליקמיה, חלק מהחולים נושאים מזרקים מוכנים שמכילים תמיסה של גלוקגון, הורמון המגרה את הכבד לשחרר במהרה גלוקוז לזרם הדם כדי להחזיר את רמת הסוכר בדם למצב התקין. הבעיה המרכזית במקרה זה היא שקשה לזהות מתי מתפתחת היפוגליקמיה כדי לטפל בה בשלב מוקדם.
"יש חולים שיכולים לחוש מתי רמת הסוכר בדם שלהם נמוכה, וללכת לאכול משהו או לטפל בעצמם בגלוקגון", אומר פרוספור דניאל אנדרסון שהוביל את הפרויקט. "אבל חלקם לא מודעים לכך שהם היפוגליקמיים, והם יכולים פשוט להיכנס לבלבול ולתרדמת. זוהי בעיה שמתבטאת גם במהלך השינה מכיוון שהם תלויים בהתרעה של חיישן גלוקוז כדי להעיר אותם כאשר רמת הסוכר יורדת בצורה מסוכנת."
במסגרת מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature Biomedical Engineering, ניסו המדענים לפתח אמצעים טכנולוגיים חדישים שיסייעו לחולי סוכרת להתמודד עם מצב מורכב זה.
החוקרים ממכון MIT הצליחו לפתח מכשיר קטן שניתן להשתיל מתחת לעור. המכשיר מכיל מאגר של הורמון הגלוקגון. כאשר רמת הסוכר בגוף יורדת, מד הסוכר מזהה זאת ושולח אות למכשיר שבתגובה משחרר גלוקגון לגוף.
החוקרים מקווים להמשיך לפתח את המכשיר ולדייק את פעילותו. הם מאמינים כי בעתיד יוכל לשרת אלפי חולי סוכרת ברחבי העולם ולהגן עליהם מפני השלכות הרסניות של היפוגליקמיה.
