אדם הסובל מתסמונת מטבולית יהיה בעל שומן בטני עודף ושניים או יותר מגורמי הסיכון הבאים: יתר לחץ דם, סוכר גבוה בדם, רמות גבוהות של טריגליצרידים או רמות נמוכות של "כולסטרול טוב".
לרוב, דמנציה מאובחנת בגיל מבוגר. עם זאת, ישנן תצורות של דמנציה המופיעות מתחת לגיל 65. במחקר החדש, בחנו החוקרים את הקשר בין תסמונת מטבולית לדמנציה מוקדמת. לצורך כך, הם סקרו נתונים של כמעט שני מיליון אנשים בגילאי 40 עד 60. כל משתתפי המחקר עברו בדיקת סקר שכללה הערכה של היקף המותניים, לחץ הדם, רמות הסוכר, טריגליצרידים והכולסטרול בדם. מתוך כלל המשתתפים, 25% סבלו מתסמונת מטבולית.
את תוצאות המחקר פרסמו החוקרים במאמרם בכתב העת Neurology. במשך שמונה שנות המחקר, מתוך כלל המשתתפים כ-8,900 פיתחו דמנציה. למעשה, החוקרים מצאו שתסמונת מטבולית קשורה לסיכון גבוה ב-24% לדמנציה. בפרט, התסמונת המטבולית הובילה לעליה של 12% בסיכוי לפתח אלצהיימר.
בנוסף לכך, החוקרים מצאו כי כל מרכיב של התסמונת המטבולית קשור בפני עצמו לעלייה בסיכון המצטבר לפתח דמנציה בגיל מוקדם.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שהתאמת אורח החיים על מנת להפחית את הסיכון לפתח תסמונת מטבולית, כגון הקפדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית, שמירה על משקל תקין, הפסקת עישון והפחתת מתח, עשויים לסייע גם בהורדת הסיכון לפתח דמנציה בגיל צעיר", אמר ד"ר מינוו לי שהוביל את המחקר. "יש צורך במחקר שיעקוב אחר אנשים למשך תקופת זמן ארוכה יותר וישתמש בסריקות מוח כדי לחפש סמנים ביולוגיים של דמנציה כבדי לאשר ולהרחיב את הממצאים שלנו."
