גלוטמט הוא מטבוליט המצוי במוח ותפקידו לווסת תהליכים שונים הקשורים למצב רוח, זיכרון ועוד. לגלוטמט תפקיד ייחודי נוסף – הוא יכול לעודד הצטברות ושקיעה של חלבון המכונה "טאו" ברקמת המוח. מזה שנים רבות ידוע קשר הדוק בין הצטברות של טאו לבין התפתחות אלצהיימר.
בכדי לחקור לעומק את מחלת האלצהיימר ואת הפעילות הפתולוגית של חלבון טאו, השתמשו החוקרים במודל מעבדתי. באמצעות תאים שנלקחו מאנשים בריאים ומחולי אלצהיימר, הצליחו המדענים לייצר "אורגנואידים". מדובר ברקמות חיות המדמות את פעילותם של איברי הגוף השונים.
כאשר החוקרים חשפו את האורגנואידים למטבוליט גלוטמט, הם הראו עליה בהצטברות של חלבון הטאו. כמו כן, האורגנואידים הראו ניוון ומוות מוגברים של תאי עצב.
"בעבר היו ניסיונות רבים לפתח תרופות שיטפלו בהשפעות הנוירו-דגנרטיביות של גלוטמט, אבל הן לא הראו תוצאות מספיק טובות במחקרים", אמר פרופסור ג'סטין איצ'ידה שהוביל את המחקר. "האתגר המשמעותי הוא שלהגבלת הפעילות של גלוטמט יכולות להיות גם השלכות שליליות, כגון ליקויים מוטוריים, הפרעות זיכרון או פגיעה בתודעה".
בהמשך המחקר גילו המדענים כי ישנם גנים המגיבים לגלוטמט. אחד מהגנים אללו הוא KCTD20. כאשר השתיקו החוקרים את הגן בתאי המודל, הם הבחינו בכך שלא הייתה הצטברות של טאו גם בנוכחות גלוטמט. יתרה מכך, החוקרים מעידים כי השתקת הגן גרמה לפינוי של חלבון הטאו הפתולוגי מהרקמה.
תוצאות המחקר פורסמו בכתב בעת Neuron והן מדגימות כיצד תחום זה של חקר המוח והמחלות הפוגעות בו ממשיך לגדול ולהתפתח בכל עת. ד"ר ג'ושוע ברילנד שהשתתף במחקר מעיד כי: "זהו כיוון חדש ומבטיח לפיתוח טיפולים ממוקדים לחולים עם מחלות ניווניות הקשורות לטאו, כולל מחלת אלצהיימר".
