מאמר שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine טוען כי לקחים אשר נלמדו מההתמודדות עם מגיפות ה-HIV וה-COVID-19 יעזרו להתמודדות הנוכחית עם אבעבועות הקוף. במאמר, ד״ר אנתוני פאוצ׳י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) וד״ר קליפורד ליין, סגן מנהל NIAID למחקר קליני ולפרויקטים מיוחדים, דנים בסדרת מקרים המפרטת את התסמינים והתוצאים של 528 אנשם שחלו באבעבועות הקוף בחמש יבשות שונות.
המחברים מציינים שהדפוס האפידמיולוגי של התפרצות מרובת היבשות של אבעבועות הקוף דומה לזה של המקרים המוקדמים של HIV, בכך שרוב המקרים הם בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. עם זאת, הם מזהירים שאין להניח שמקרים של אבעבועות הקוף יישארו מוגבלים לאוכלוסייה זו. ידוע כי נגיף אבעבועות הקוף מתפשט ממגע ישיר בין נגע לעור – בהתפרצויות קודמות, התפשטות כזו הייתה לעתים קרובות מילד נגוע להורה או אדם המטפל. נתונים מצביעים על כך שסביר להניח שהעברה באמצעות יחסי מין משחקת תפקיד בהתפרצות הנוכחית, מציינים המחברים. הם מעודדים מחקרים תצפיתיים מפורטים, סקר נוגדנים נרחב עבור המחלה, ומעקבים מתמשכים כדי ללמוד עוד על האפידמיולוגיה של ההתפרצות הנוכחית.
פאוצ׳י וליין גם משווים בין הגורמים למחלות אבעבועות הקוף, HIV/AIDS ו-COVID-19, ובאמצעים הזמינים להתמגנות מכל אחת מהן. למרבה המזל, פאוצ׳י וליין מסכמים, דרכי אבחון, חיסונים וטיפולים לאבעבועות קוף כבר קיימים, והאתגר עבור קהילות בריאות הציבור והמחקר הוא הבטחת חלוקה שוויונית ויעילה של אמצעי התמגנות אלו, תוך ביצוע מחקר קליני קפדני בכדי לאסוף יותר נתונים על בטיחותם והשימוש מיטבי בהם.
