20% מהתינוקות שנולדים לפני שבוע 28 סובלים מדימום מוחי. לדימום כזה השלכות הרסניות על התפתחות המוח, והוא מעלה משמעותית את הסיכון לעיכוב התפתחותי ולאוטיזם.
ד"ר מארק פטרסן, נוירולוג וחוקר מוח שהוביל את המחקר, מעיד כי עד היום לא היה ידוע כיצד הדימום המוחי בפגים גורם לבעיות נוירולוגיות ארוכות טווח, ומה ניתן לעשות כדי לטפל בו ולמנוע את הנזקים. פטרסן הצליח לגלות יחד עם חוקרים אחרים חלבון בשם "פיברין" שיכול לפגוע בהתפתחות המוח בתחילת החיים, במיוחד בפגים.
מאחר שפגים נולדים לפני בשבוע מוקדם של ההיריון, חלק נרחב מהמערכות הביולוגיות שלהם ממשיכות להתפתח לאחר הלידה. בין היתר, כלי הדם במוחם יותר עדינים ושבריריים ביחס לתינוקות שלא נולדו בלידה מוקדמת. כלי דם אלו יכולים להיקרע וליצור דימום. ככל שהתינוק צעיר יותר הסיכון לדימום עולה. כאשר הדימום מאסיבי הוא יכול להוביל לפגיעות נוירולוגיות בטווח הזמן הקצר אך גם הרחוק.
החוקרים מאוניברסיטת UCSF בקליפורניה החוקרים אספו סריקות מוח של כ-60 פגים. הם גילו כי חלבון בשם פיברין, שידוע כבעל תפקיד חשוב בקרישת דם באדם הבוגר, בעל תפקיד אחר בשלבים מוקדמים של החיים. הפיברין גרם לעיכוב של היווצרות נוירונים במוח של פגים.
לממצאי המחקר משמעות רבה לטיפול בילודים. החוקרים מאמינים כי ניתן יהיה לפתח תרופה שתעכב את הפיברין במוח הפגים, מבלי להשפיע על תפקודו במערכת קרישת הדם. באופן זה, ניתן יהיה למנוע דימומים מכלי דם מוחיים בפגים, ולאפשר התפתחות תקינה של נוירונים במוח. בטווח הרחוק טיפול זה יוריד את הסיכוי לפיתוח בעיות נוירולוגיות בפגים.
