עבודה של 90 שעות או יותר בשבוע נקשרה לעלייה חדה ומשמעותית בתסמיני דיכאון, בהשוואה לאלה שעובדים 40 עד 45 שעות בשבוע. יתרה מכך, אחוז גבוה יותר מאלה שעבדו מספר רב של שעות היו בעלי תסמינים משמעותיים מספיק כדי להיות מאובחנים בדיכאון בינוני עד חמור – רציני מספיק כדי להצדיק טיפול – לעומת לאלה שעבדו פחות שעות, שלא היו זכאים לאבחנה כזו.
צוות המחקר, שבסיסו באוניברסיטת מישיגן, השתמש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות תוך התחשבות בגורמים רבים אחרים בחייהם האישיים והמקצועיים של הרופאים. הם מצאו קשר חזק בין מספר שעות העבודה בשבוע לתסמיני דיכאון, עם עלייה ממוצעת בתסמינים של 1.8 נקודות בסולם סטנדרטי לדירוג מידת הדיכאון עבור אלה שעובדים 40 עד 45 שעות, ועלייה של עד 5.2 נקודות עבור אלה שעובדים יותר מ-90 שעות. הם מסיקים כי מבין כל גורמי הלחץ המשפיעים על רופאים, שעות עבודה מרובות תורמות בצורה המשמעותית ביותר לדיכאון.
בכתב העת New England Journal of Medicine, הצוות מ-Michigan Medicine, המרכז הרפואי האקדמי של אוניברסיטת מישיגן, מדווח על ממצאיו ממחקר על נתונים בני 11 שנים שכלל יותר מ-17,000 מתמחים לרפואה בשנה הראשונה – אותם הרופאים שסיימו את לימודיהם לאחרונה והוכשרו במאות בתי חולים ברחבי ארצות הברית.