בשני מחקרים שהתבססו על נתונים ארציים מייצגים ממחקר הבריאות וההזדקנות הלאומי שנאסף על אלפי אמריקאים, חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומבית הספר לבריאות הציבור של בלומברג הוסיפו באופן משמעותי לראיות לכך שבידוד חברתי הוא גורם סיכון משמעותי לדמנציה בקרב קשישים המתגוררים בקהילה, וקבעו כי טכנולוגיה היא דרך יעילה להתערב.
באופן קולקטיבי, המחקרים אינם קובעים קשר של סיבה ותוצאה בין דמנציה לבידוד חברתי, המוגדר כחוסר מגע חברתי ואינטראקציות עם אנשים על בסיס קבוע. עם זאת, לטענת החוקרים המחקרים מחזקים את התצפיות שלפיהן בידוד כזה מגביר את הסיכון לדמנציה, ומציעים כי מאמצים פשוטים יחסית להגביר את התמיכה החברתית במבוגרים – כגון שליחת הודעות טקסט ושימוש בדואר אלקטרוני – עשויים להפחית את הסיכון הזה. בארצות הברית, 1 מכל 4 אנשים מעל גיל 65 חווה בידוד חברתי, על פי המכון הלאומי להזדקנות.
"קשרים חברתיים חשובים לבריאות הקוגניטיבית שלנו, וזה עשוי להשתנות בקלות עבור מבוגרים ללא שימוש בתרופות", אומר תומס קודג'ו, M.D., M.P.H., עוזר פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ומחבר בכיר של שני המחקרים החדשים.
המחקר הראשון, שתואר ב-11 בינואר בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society, השתמש בנתונים שנאספו על קבוצה של 5,022 מטופלים למחקר ארוך טווח המכונה ״מגמות הבריאות וההזדקנות הלאומיות״, שהחל בשנת 2011. כל המשתתפים היו בני 65 ומעלה, והתבקשו להשלים ראיון שנתי בן שעתיים פנים אל פנים כדי להעריך את התפקוד הקוגניטיבי, המצב הבריאותי והרווחה הכללית.
