אנשים מבוגרים ומבודדים חברתית עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לירידה בנפח המוח הכולל, בייחוד באזורים במוח הנפגעים בדמנציה, בהשוואה לאנשים פעילים חברתית. כך עולה ממחקר שפורסם בגיליון המקוון של "נוירולוגיה", כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה. המחקר אינו מוכיח כי בידוד חברתי גורם להתכווצות המוח; הוא רק מראה אסוציאציה.
"בידוד חברתי הוא בעיה הולכת וגדלה עבור מבוגרים", אמר מחבר המחקר טושיהארו נינומיה מאוניברסיטת קיושו בפוקואוקה, יפן. "תוצאות אלה מצביעות על כך שחשוב לעזור לאנשים מבוגרים לשמור על הקשרים החברתיים שלהם עם אחרים. תמיכה זו עשויה להועיל במניעת ניוון מוחי והתפתחות דמנציה".
במחקר השתתפו 8,896 אנשים בגיל ממוצע של 73 שלא סבלו מדמנציה. הם עברו הדמיות MRI מוח ובדיקות בריאותיות. כדי לקבוע את מידת הפעילות החברתית שלהם, אנשים נשאלו שאלה אחת: באיזו תדירות אתה נמצא בקשר עם קרובי משפחה או חברים שאינם גרים איתך (למשל, פגישה או שיחה בטלפון)? התשובות האפשריות היו כל יום, כמה פעמים בשבוע, כמה פעמים בחודש ולעתים רחוקות.
לאנשים עם המגע חברתי המצומצם ביותר היה נפח מוח כללי נמוך משמעותית מאלה עם המגע החברתי הרב ביותר. נפח המוח הכולל, כאחוז מכלל הנפח בתוך הגולגולת, כולל המוח, קרומי המוח והנוזל השדרתי, היה 67.3% בקבוצת המגע החברתי המצומצם יותר לעומת 67.8% בקבוצת המבוגרים הפעילים חברתית. נפחי המוח היו נמוכים יותר באזורים במוח כמו ההיפוקמפוס והאמיגדלה שממלאים תפקיד בזיכרון ומושפעים במחלת הדמנציה.
