תפוצה: מהרי יהודה והשפלה, מישור החוף ועד הגליל העליון, גולן וחרמון.
עונת פריחה: הברושים והערערים פורחים באביב, בחודשים מרץ עד מאי. האבקה שלהם מתפזרת באוויר בכמויות גדולות ולעתים ניתן לראות אותה צפה על פני שלוליות ויוצרת כעין קרום צהוב-בהיר על-פני המים.
מידע כללי: הברוש המצוי (Cupressus sempervirens), באנגלית Cypress, שייך למשפחת הברושיים (Cupressaceae) מקבוצת הצמחים חשופי הזרע (Angiosperms), אליה שייכים גם האורנים ועוד עצים ושיחים רבים. לכל חשופי הזרע אין פרחים. אברי הרבייה שלהם מרוכזים באצטרובלים. כל הצמחים בקבוצה זאת הם "מואבקי רוח", אינם מושכים חרקים מאביקים אלא מפזרים כמויות גדולות מאוד של גרגרי אבקה באוויר. זאת תכונה שנשמרה ככל הנראה מהתקופה בה הופיעו חשופי הזרע לפני התפתחות רוב מיני החרקים החיים כיום.
בעבר הרחוק צמחו כנראה הרבה ברושי בר באזורי ההר בארץ אבל כיום נשארו רק פרטים בודדים של ברושי בר עתיקים בגליל המערבי, אבל בכל חלקי הארץ, מבאר-שבע צפונה, ישנם הרבה ברושים נטועים בגינות ופארקים ציבוריים. כמו-כן ניטעו ברושים רבים כמשברי רוח להגנה על פרדסים, אך עם עקירת הפרדסים נעקרו גם רובם של ברושים אלה. בין הברושים הנטועים ניתן להבחין בשני זנים: ברוש אופקי, שענפיו פרושים לצדדים וברוש צריפי, שענפיו קצרים ופונים כלפי מעלה כך שנוף העץ נראה כחרוט צפוף. הזן הצריפי נתגלה כנראה ברומא עוד בעת העתיקה, ומשם הועבר לנטיעות ברחבי העולם.
בנוסף לברוש המצוי ניטעו ברחבי הארץ חורשות של ברוש אריזוני (Cupressus Arizonica Glauca) שמוצאו בדרום-מערב ארה"ב. ברוש זה ניכר בכך שלעלוותו יש צבע כחלחל. הנוף שלו פרוש לצדדים כמו הנוף של הברוש המצוי מהזן האופקי. כמו כן יש מיני ברושים נוספים הנטועים בגינות ובשדרות. בגינות ניתן למצוא גם הרבה שיחים מהסוגים ערער (Juniperus sp), באנגלית Juniper, ותויה (Thuja sp) השייכים גם הם למשפחת הברושיים וגם הם מוכרים כגורמים לתסמיני אלרגיה. במרומי החרמון ניתן למצוא את הערער הארזי שהוא עץ בר, אך איננו גדל במקומות אחרים בארץ. התויה אינה גדלה בר בארץ, אך נטועה בגינות, פארקים, ובתי קברות. המין תויה מזרחית (Thuja Orientalis) מוצאו במזרח אסיה והמין תויה מערבית (Thuja Occidentalis) מוצאו בצפון אמריקה.
לברושים עלים קטנים מאוד, בגודל 2 מ"מ לערך הצמודים לענפים הדקים עליהם הם יושבים. הענפים האלה והעלים ירוקים והם מהווים את עיקרו של הנוף. על עצי הברוש ישנם שני סוגי אצטרובלים. אצטרובלים זכריים קטנים וצבעם צהבהב, מופיעים בקצות הענפים. אצטרובלים נקביים, שבתוכם יתפתחו הזרעים, נראים ככדורים ירוקים קטנים שבהבשלתם הם כדורים בקוטר שני ס"מ לערך בצבע חום בהיר. העלים והאצטרובלים של שיחי הערער דומים לאלה של הברוש, יש ביניהם זנים בצבע ירוק וזנים אחרים בצבע כחלחל. התויה ניכרת בכך שהענפים הדקים שלה מסודרים במשטחים ישרים ולא צומחים בכל הכוונים סביב הענף העבה שבבסיסם.
