בחמישה לחודש יוני האחרון, התכנסה ועדת הבריאות של הכנסת [1] לדון בנושא העלייה בשכיחות הפרעות אכילה בישראל והמענים הטיפוליים הנדרשים. אחד הנושאים שעלו בוועדה היה החוסר במסד נתונים מסודר ובמערך ארצי לתיאום תורים לטיפול. על פי הנתונים שהוצגו על יד מכון המחקר של הכנסת, ושנאספו ממשרד הבריאות ומקופות החולים, כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל מאובחנים עם הפרעת אכילה מדי שנה, כאשר על פי ההערכות המקצועיות ישנם בין 30 אלף ל-40 אלף ילדים ומתבגרים בארץ, הסובלים מהפרעות אכילה.
בוועדה נדון החוסר הקיצוני הקיים במענים טיפוליים למחלה, ודובר על הצורך במענה כוללני, המותאם לתסמינים הפיזיים והנפשיים של מחלות אלה, ועל הסבל והקושי הנגרם לבני נוער וילדים חולים כשהם מטופלים במסגרות שאינן ייעודיות, בייחוד כשמדובר באשפוז פסיכיאטרי.
הפרעות אכילה הן קבוצה של מחלות מורכבות המוגדרות כמחלות פסיכיאטריות לפי קריטריונים ברורים הכתובים במסגרת ה-DSM-5, המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, אולם ההתמודדות התזונתית והתחלואה הגופנית מהווים חלק בלתי נפרד ממחלות אלו:
- אנורקסיה נרבוזה – המתאפיינת בהגבלה ניכרת בצריכת האנרגיה, המובילה למשקל גוף נמוך, פחד עז מעלייה במשקל והפרעה בדימוי הגוף.
- בולימיה נרבוזה – התקפי אכילה חוזרים ובלתי נשלטים, המלווים בפעילות מפצה, שמטרתה למנוע עלייה במשקל.
שתי ההפרעות האלו הן המוכרות ביותר, ומתפרצות בשכיחות הגבוהה ביותר במהלך גיל ההתבגרות. הפרעות נוספות כוללות אכילה מוגזמת בה התקפי האכילה אינם מלווים בפעילות מפצה, והפרעת צריכת מזון נמנעת / מוגבלת, המופיעה בדרך כלל בגילאים צעירים יותר.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה משמעותית בסוג חדש של הפרעת אכילה, שהוגדרה לראשונה ב-DSM-5, והיא אנורקסיה לא טיפוסית. במקומות מסוימים דיווחו על עלייה של עד פי חמישה בהפרעת אכילה מסוג זה. מדובר במחלה העונה על כל הקריטריונים האופייניים של אנורקסיה נברוזה, אך המשקל נמצא תקין לגיל.
לאור מגפת ההשמנה של השנים האחרונות והשכיחות הגבוהה של ילדים ונוער הסובלים מהשמנה קיצונית, ישנם יותר ויותר בני נוער שירדו במשקל בצורה חדה, אולם בשל נקודת ההתחלה, שהייתה מאוד גבוהה, הם יפתחו תסמינים של אנורקסיה גם במשקל תקין, ולעתים אף במשקל גבוה.
למרות המשקל התקין, החולים סובלים מסיבוכים גופניים אופייניים לאנורקסיה, ולעתים אף מחומרת מחלה קשה במיוחד. בסוג מחלה זה שכיח יותר איחור באבחון ובטיפול, בשל המשקל התקין וחוסר ההיכרות של צוותי הרפואה עם המחלה.
בנוסף, אנו עדים לירידה בגיל המטופלים הסובלים מהפרעות אכילה, עם הסתברות הולכת וגדלה לסבול מהפרעות אכילה כבר בשלבים הראשונים של גיל ההתבגרות. מורכבות התחלואה בגילאים צעירים יותר ויותר, דורשת הבנה וטיפול רפואי, תזונתי ורגשי, ומכאן הצורך בצוות רב-מקצועי. כשהמחלה מתפרצת בגיל ההתבגרות, החולים הם קטינים, החיים בדרך כלל בבית ההורים, הולכים לבית הספר, ועדיין לא השלימו תהליכי התבגרות נפשיים וגופניים.
נוכח המצב, מתקיים בארץ צורך אמיתי במציאת פתרון חדש, יצירתי, נגיש ומקצועי, שייתן מענה למצוקת המטופלים, גם במצבים קשים, המצריכים טיפול אינטנסיבי או אשפוז. בשנים האחרונות התגברה ההבנה שהטיפול היעיל ביותר בהפרעות אכילה בשלביה הראשונים הוא טיפול מבוסס משפחה (Family Based Therapy). גישה טיפולית זו שמה דגש על מתן סיוע וכלים להורים ולמשפחה, מתוך עמדה לא שיפוטית של המטפל, במאמץ להחזיר את הנער/ה לאכילה תקינה ולמשקל תקין.
הטיפול בנער/ה מהווה מעמסה על ההורים מבחינה רגשית, מבחינה משפחתית, ואף מבחינה כלכלית. ניסיון תקופת הקורונה וצורך במסגרת חדשנית המאפשרת טיפול בגישת FBT וללא ניתוק מהסביבה הטבעית הביאו למחשבה על הבאת הטיפול לתוככי הסביבה הביתית, שהיא הסביבה הטבעית בה המתבגר חי, מתפקד ואוכל – גם במצבים המצריכים אשפוז. הטיפול בבית מאפשר גם שימור ככל שניתן של שגרת החיים של המטופל, הליכה לבית הספר והשתתפות בחיים החברתיים ובחוגים. אשפוז בית מוכר כטיפול בהפרעות אכילה עוד מניסיון קליני שהושג בעבר.
לעתים, במסגרת מעקב מרפאתי, המטפלים הנחו את ההורים להישאר בבית עם המטופלים לפרק זמן שהוגדר מראש לצורך טיפול אינטנסיבי ולמעקב צמוד על האכילה [2], אולם עד לאחרונה לא פורסם מחקר, המתאר פרוטוקול טיפולי אחיד בגישה טיפולית זו על קבוצת מטופלים.
בעקבות הקורונה חלה עלייה ניכרת בתחלואה בהפרעות אכילה בכל העולם. כללי הבידוד והריחוק הצריכו מתן מענה במסגרת הבית, בייחוד במדינות בהן הייתה תחלואת קורונה קשה.
מחקר פורץ דרך ממדריד, שהתפרסם השנה, מציג פרוטוקול טיפול אינטנסיבי בבית לצורך הזנה מחדש (Refeeding). שיעורי ההצלחה הגבוהים ושביעות הרצון הגבוהה של ההורים מתקפים את גישת הטיפול בבית במצבים קשים יותר של הפרעות אכילה המצריכים אשפוז [3].
הגישה הטיפולית במחקר זה הייתה מבוססת FBT. הטיפול ניתן בבית המטופלות, על ידי צוות רב מקצועי שכלל רופא ילדים, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני וצוות סיעודי. תוצאות המחקר הצביעו על היתכנות גבוהה של החלפת או קיצור האשפוז בבית חולים על ידי טיפול בבית. ההורים והנערות שהשתתפו במחקר הביעו שביעות רצון גבוהה, זאת מעבר להשגת המטרות של משקל היעד והפחתה של פעילות מפצה.
החוקרים פירטו את היתרונות בגישה טיפולית זו:
- התחושה של ההורים על שיפור ניכר ביכולת להתמודד ולטפל בנערה החולה.
- היכולת להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופלת מהווה יתרון משמעותי במיוחד, משום שידוע כי במסגרות אשפוז ישנם כללים אחידים רבים.
- היכולת להתאמה אישית מעודדת את שיתוף הפעולה מצד המטופלת.
- שמירת קשר עם רשת חברתית תומכת חשובה במיוחד לשמירה על רצף התפתחותי בגיל ההתבגרות.
- הטיפול בבית מאפשר התייחסות לכלל בני המשפחה.
במחקר נמצא בנוסף כי התוכנית התאימה גם להורים שאינם חולקים בית משותף. בנוסף עבודות נוספות הראו היתכנות של מתן טיפול להפרעות אכילה באמצעות רפואה מרחוק מסוג טלרפואה (Telemedicine)י[4].
בהתבסס על המידע שהצטבר מעבודות אלו, כמו גם על הניסיון הקליני של הצוות המטפל, פיתחנו במחלקה החדשה, שהקמנו לאחרונה במסגרת "צבר רפואה" לאשפוז ולטיפול בהפרעות אכילה במתבגרים בבית, מודל טיפול חדשני ומותאם לשינויים בזמן, המאפשר טיפול על ידי צוות רב מקצועי אינטגרלי ורב-תחומי. הטיפול יינתן ברמת טיפול אינטנסיבית עם מפגש יומי עם איש צוות בבית המטופל ומפגשים כפי שנדרש עם צוות טיפול מיומן, כל זאת באופן היברידי. אנו רואים בהקמת המחלקה תהליך פורץ דרך בטיפול בהפרעות אכילה בבני נוער.
מדובר בצעד נוסף בהתאמתה של הרפואה לצורכי המאה ה-21, תוך מתן מענה למצוקה הקשה בתחום הטיפול בהפרעות אכילה.
הכותבת היא מנהלת המחלקה לאשפוז ולטיפול בהפרעות אכילה במתבגרים בבית ב"צבר רפואה".
[1] דיוני ועדת הבריאות של הכנסת, 5.6.23
[2] Intensive Treatments in Adolescent Anorexia Nervosa. Herpertz-Dahlmann B. Nutrients. 2021 Apr 13;13(4):1265. doi: 10.3390/nu13041265. PMID: 33924294
[3] Feasibility and acceptability of a hospital-at-home program for adolescents with eating disorders: Making progress in community/family-based treatments. Maria Goretti Morón-Nozaleda, Silvia Yáñez , Ricardo Antonio Camarneiro, Silvia Gutiérrez-Priego, Andrea Muñoz-Domenjó, Cristina García-López, Sandra Adrados García, Raquel Jiménez García , Eva Maria Trujillo , Mar Faya , Montserrat Graell Int J Eat Disord. 2023 Apr;56(4):790-795. doi: 10.1002/eat.23907. Epub 2023 Mar 18.
[4] Telemedicine of family-based treatment for adolescent anorexia nervosa: A protocol of a treatment development study Kristen E Anderson 1, Catherine Byrne 1, Alexandria Goodyear 1, Ryan Reichel 2, Daniel Le Grange 3 J Eat Disord . 2015 Jul 11:3:25. doi: 10.1186/s40337-015-0063-1. eCollection 2015.
