בקע (קילה/ הרניה) במפשעה הינו בעיה שכיחה המאפיינת בעיקר גברים ועל פי הנתונים 5%-10% סובלים ממנה. הטיפול לתיקון בקע הינו ניתוח וזהו אכן נחשב לאחד הניתוחים הנפוצים ביותר. בישראל לבדה מבוצעים מעל 10,000 ניתוחים כאלה בשנה.
כמו בכירורגיה בכלל, גם בתחום ניתוחי הבקעים קיים שינוי בולט במגמה. את הניתוח הפתוח באמצעות חתך במפשעה, שהיה נהוג בעבר, מחליפים יותר ויותר ניתוחים זעיר פולשניים בגישה לפרוסקופית או רובוטית, כאשר בתוך תחום הניתוחים הזעיר פולשניים לתיקון בקע ישנן כמה גישות ניתוחיות, שבחירה באחת מהן מושפעת בין היתר ממאפייני המנותח כגון משקל, היסטוריה ניתוחית, מצב רפואי והיכולת שלו לעמוד בהרדמה מלאה.
הגורמים להיווצרות בקע נחלקים לבקע מולד המתאר פתח קטן בתעלת המפשעה, המתרחב עם הגיל ובקע שאינו מולד הנגרם כתוצאה מהיחלשות שרירי דופן הבטן. דרך פתחים אלה למעשה איברי הבטן יכולים לצאת החוצה, וכליאת שלהם עלולה להוביל לנמק של המעי – ולמצבים מסכני חיים.
הסימפטומים הם כאבי במפשעה או באשכים שמופיעים בעיקר בעת מאמץ וכן בליטה באיזור המפשעה, שהיא למעשה הבקע הבולט דרך הדופן
כאמור, בשנים האחרונות הרפואה הכירורגית מאמצת יותר ויותר את הגישה הזעיר פולשנית, שמאפשרת ויתור על חתכים גדולים והרס של הרקמות. יתרה על כן, מחקרים רבים הוכיחו שהגישה הזעיר פולשנית מורידה את רמות הכאב, מפחיתה סיבוכים מסוימים ומאפשרת למטופלים חזרה מהירה יותר לפעילותם היומיומית ולשגרת חייהם.
לאור שכיחותם של בקעים, המורכבות של אנטומית תעלת המפשעה והעובדה שלמתמחים המתחילים לנתח בגישה זו נדרש זמן התנסות רב עד שירכשו בה עצמאות, נרתמו במרכז רפואי מאיר בכפר סבא וקיימו יום הדרכה לרופאים ומתמחים בנושא גישות ניתוחיות של בקעים, שהתבסס על טיצ'ינג מקיף בנושא לצד הדגמות מעשיות. האירוע כלל הרצאות על כלל האספקטים של ניתוחי בקעים, ובוצעו במסגרתו שלושה ניתוחים זעיר פולשניים, שניים מהם לפרוסקופים וניתוח רובוטי אחד. השילוב של שני כלי ההוראה האלה סיפק ידע מקיף, קווים מנחים לבחירת סוג הניתוח וסקירת הפרוצדורה על כל שלביה מתחילתה ועד לסופה.
ההרצאות כללו הרצאות בנושאי אנטומיה של תעלת המפשעה ובנושא הניתוח הרובוטי שהועברו ע"י ד"ר לורן להב, הרצאה בנושא גישת ה-APP שהועברה ע"י ד"ר איהאב חאג' יחיא. הרצאה שעסקה בהשוואה בין השיטות LAP ו-OPEN ובקווים המנחים לתיקון בקע מפשעתי הועברה ע"י ד"ר אייל ברלב. הרצאה בנושא גישת ה-TEP הועברה ע"י פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה הכירורגית ב' במרכז רפואי מאיר, והרצאה בנושא Tack vs Glue העביר ד"ר חגי סובק וסקר את המשמעויות של שימוש בתאקרים לעומת שימוש בדבק לצורך קיבוע הרשת. על השימוש בדבק לקיבוע הרשת מוסיפה ד"ר להב: "זו הגישה אותה אימצנו במרכז רפואי מאיר. יש לנו ניסיון עשיר בשימוש בדבק ואנו עדים לכך שגישה זו מפחיתה עוד יותר את הכאב הפוסט ניתוחי".
להדגמות נבחרו שלושה ניתוחים של בקע חד צדדי ששודרו מתחילתם ועד סופם לקהל בשידור חי בארבעה מסכים: שידור אחדן מחדר הניתוח עצמו כולל הסברים והערות של המנתח תוך כדי עבודה, ושידור שני ממצלמת המכשיר המשדרת את הנעשה בתוך חלל הניתוח עצמו. ההדגמות המעשיות אפשרו סקירה של כל השיקולים בבחירת הגישה הניתוחית והסבר על ההליך החל משלב ההשכבה של המטופל, מיקום והכנסת הטרוכרים, וכמובן השלבים המתודיים בביצוע הניתוח עצמו.
"כאשר המנתח עובד לפי שלבים ברורים וסדורים, קטן הסיכוי לטעויות, וזה למעשה אחד המסרים החשובים שרצינו להנחיל למשתתפי יום העיון", אומר פרופ' שמואל אביטל, מנהל מחלקה כירורגית ב' במרכז רפואי מאיר. הוא הוסיף כי "בסוף כל ניתוח התנהל דיון פתוח עם הקהל שכלל שאלות ותשובות ועדויות של המשתתפים מעבודתם בשטח. סיעור מוחות מקצועי כזה המתבצע תוך כדי עבודה ניתוחית הוא כר פורה להרחבת הידע הקולקטיבי ושיפור התחום הניתוחי של בקעים עבור כלל הכירורגים בארץ".
