גלאוקומה (ברקית) היא קבוצה של מחלות הפוגעות בעצב הראייה ולרוב קשורות בעליית הלחץ התוך עיני. ההפרעה השכיחה ביותר קשורה בחסימת דרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני המצויים בזווית העין. התוצאה היא ששדה הראייה קטן באיטיות עד לעיוורון. מחקר חדש ביקש להעריך האם נוכחות של גלאוקומה קשורה באופן מובהק ללחץ דם בשעות הלילה וללחצי דם נמוכים בלילה לעומת היום.
מחקר חתך תצפיתי זה דגם 109 גלאוקומה (גיל ממוצע 71.0 שנים) שהיו חלק ממחקר האורך למקצב יומי ביולוגי בקרב חולי גלאוקומה. באותו מחקר, תועדו הלחץ התוך עיני לפי המקצב היומי והמאפיינים הביולוגיים של המטופלים בזמן ששהו בביתם. במחקר נכללו גם 708 משתתפים בריאים שהיוו את קבוצת הביקורת (גיל ממוצע, 70.8), שנדגמו מתוך אוכלוסיית עוקבה מבוססת-קהילה.
כל חולי הגלאוקומה וכל המשתתפים הבריאים עברו בדיקות עיניים. לחץ הדם נמדד כל 30 דקות למשך 48 שעות. היממה חולקה ליום ולילה לפי הרישומים ביומני השינה. תבנית לחצי דם ליליים שאינם נמוכים לעומת היום הוגדרה כירידה בלחץ הדם הסיסטולי הלילי הממוצע בפחות מ-10% מלחץ הדם הסיסטולי היומי הממוצע. המדדים לפיהם הוגדר התוצא הראשי היו לחצי דם ליליים ותבנית של Dipping.
לאחר התאמה לגורמים מבלבלים אפשריים, ניתוחי נתונים הצביעו על כך שלחץ-הדם הסיסטולי הלילי הממוצע היה גבוה באופן מובהק ב-4.1 מילימטר-כספית בקבוצת חולי הגלאוקומה ביחס לקבוצת הביקורת. השכיחות של תבנית לחצי דם ליליים שאינם נמוכים לעומת היום היתה גבוהה באופן מובהק בקבוצת חולי הגלאוקומה (45.0%) לעומת קבוצת הביקורת (27.5%).
החוקרים הסיקו שנוכחות גלאוקומה נמצאה קשורה באופן מובהק ללחצי דם ליליים מוגברים ולתבנית לחצי דם ליליים שאינם נמוכים לעומת היום. זאת באופן בלתי-תלוי בגורמים מבלבלים כמו הזדקנות, השמנת יתר או סוכרת. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים נוספים בכדי לקבוע האם חומרת והתקדמות ברקית קשורות ללחצי דם ליליים.
