מחקרים

האם בקרוב תהיה בדיקת דם לגילוי דיכאון והפרעה דו-קוטבית?

האבחון והטיפול בהפרעות מצב רוח מבוססים כיום בעיקר על ניסוי וטעיה, אך מחקר חדש מציג מידע חדש על הבסיס הביולוגי שלהן

הפרעות מצב רוח, דיכאון, טיפול. אילוסטרציה

אחד מכל ארבעה אנשים יסבול מאפיזודה דיכאונית במהלך חייו. בעוד שגישות האבחון והטיפול הנוכחיות מבוססות בעיקר על ניסוי וטעייה, מחקר פורץ דרך של חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה מציג מידע חדש על הבסיס הביולוגי של הפרעות מצב רוח, ומציע בדיקת דם במטרה לקדם טיפול רפואי מדוייק יותר. המחקר פורסם בכתב העת Molecular Psychiatry ומבוסס על מחקרים קודמים שערכה הקבוצה בנושא סמנים ביולוגיים בדם שמעידים על נטיות אובדניות, כאבים, הפרעת דחק פוסט-טראומטית ומחלת אלצהיימר.

"זה חלק מהמאמץ שלנו להביא את הפסיכיאטריה מהמאה ה-19 למאה ה-21. לעזור לה להיות כמו תחומים עכשוויים אחרים כמו אונקולוגיה. בסופו של דבר, המשימה היא להציל ולשפר חיים." ציין אלכסנדר ניקולסקו, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אינדיאנה, אשר הוביל את המחקר, באתר האינטרנט של האוניברסיטה.

הצוות פיתח בדיקת דם הכוללת סמנים ביולוגיים של RNA, אשר יכולה להבחין עד כמה חמור דיכאון של המטופל, את הסיכון לפתח דיכאון חמור בעתיד ואת הסיכון להפרעה דו קוטבית עתידית (מאניה דפרסיה). הבדיקה גם מראה אילו תרופות מתאימות לכל חולה. המחקר המקיף נמשך ארבע שנים וגייס למעלה מ-300 משתתפים. החוקרים עקבו אחר המשתתפים לאורך זמן, בדקו את מצב הרוח שלהם (טוב ורע), ורשמו מה השתנה מבחינת הסמנים הביולוגיים בדמם בין שני המצבים.

לאחר מכן, החוקרים השתמשו במאגרי מידע גדולים שפותחו מכל המחקרים הקודמים בתחום, כדי לאמת ולתעדף את ממצאיהם. בצורה זו החוקרים אימתו 26 סמנים ביולוגיים שנמצאו אצל אנשים שסבלו מדיכאון או מאניה.ה סמנים הביולוגיים נבדקו בקבוצות עצמאיות נוספות כדי לקבוע עד כמה הם מסוגלים לזהות מי חולה ולנבא מי יחלה בעתיד. באמצעות גישה זו, החוקרים הצליחו להדגים כיצד להתאים חולים לתרופות – אפילו למצוא תרופה פוטנציאלית חדשה לטיפול בדיכאון.

סמנים ביולוגיים בדם הם כלי חשוב בהפרעות שבהן דיווח עצמי סובייקטיבי של אדם, או רושם קליני של איש מקצוע בתחום הבריאות, לא תמיד מהימנים. בדיקות דם אלו יכולות לפתוח פתח להתאמה מדויקת ומותאמת אישית לתרופות, ולמעקב אובייקטיבי אחר התגובה לטיפול. בנוסף להתקדמות האבחנתית והטיפולית, החוקרים גם מצאו שהפרעות במצב הרוח מודגשות על ידי גנים של שעון היממה – הגנים המווסתים את מחזורי העונות, יום-לילה ושינה-ערות. הדבר מסביר מדוע חלק מהמטופלים מחמירים עם שינויים עונתיים, ושינויים בשינה המתרחשים בהפרעות במצב הרוח.

החוקרים מציינים שהממצאים שלהם יכולים להיתרגם לפרקטיקה קלינית וגם לעזור לפתח תרופות חדשות. השלב הבא יהיה שיתוף פעולה עם חברות תרופות ורופאים כדי להתחיל ליישם כמה מהכלים והתגליות שלהם בתרחישים בעולם האמיתי. לטענתם, סמנים ביולוגיים בדם מציעים יתרונות פרקטיים קליניים בעולם האמיתי. "לא ניתן לבצע ביופסיה קלה במוח אצל אנשים חיים, ולכן עבדנו קשה לאורך השנים כדי לזהות סמנים ביולוגיים בדם להפרעות נוירו-פסיכיאטריות", אמר ניקולסקו. "בהתחשב בעובדה שאחד מכל ארבעה אנשים סובל מהפרעת מצב רוח קלינית בחייהם, לא ניתן להפריז בצורך ובחשיבות של מאמצים כמו שלנו."

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.