טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית שמאופיינת בפעילות משובשת של מערכת החיסון של הגוף, אשר מובילה לפגיעה במעטפת המיאלין של מערכת העצבים המרכזית במוח ובחוט השדרה, ומתבטאת בפגיעה ביכולת העברת המסרים במערכת העצבים, מה שמוביל למגוון תסמינים נוירולוגיים.
הגורמים לטרשת נפוצה עדיין אינם ידועים לאשורם, אך ידוע שקיים מכלול של גורמים המשפיע על התפתחות המחלה. בין גורמי הסיכון לטרשת נפוצה שעלו ממחקרים הם מאפיינים גנטיים, הדבקה בנגיף אפשטיין-בר (EBV), חסר בוויטמין D והיעדר פעילות גופנית.
גורם נוסף שנקשר לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה הוא השמנה. השכיחות של השמנה נהיית נפוצה יותר ויותר בעשורים האחרונים – ובמקביל עולה גם השכיחות של טרשת נפוצה. יש חוקרים שמאמינים כי קיים קשר בין השתיים – וכי השמנה היא הגורם לעלייה בשכיחות של המחלה הנוירולוגית.
המחקרים מצטברים
מחקרים שונים הצביעו על קשר בין השמנה – ובמיוחד השמנה בילדות, בגיל ההתבגרות ובבגרות הצעירה – לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה.
בכנס הגדול לטרשת נפוצה ECTRIMS שנערך לפני שנתיים, הוצג מחקר הולנדי לפיו השמנה במהלך הילדות וגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון לפתח טרשת נפוצה בקרב נשים. במסגרת המחקר, 363 אנשים עם טרשת נפוצה הושוו ל-125 נבדקים בריאים. נמצא כי לילדות ומתבגרות עם עודף משקל סיכון גבוה פי 2.48 להיות מאובחנות בטרשת נפוצה בבגרות, בהשוואה לילדות ונערות ללא עודף משקל. כמו כן, טרשת נפוצה התפרצה מוקדם יותר באופן יחסי בקרב נערות עם השמנה שהחלו לעשן לפני גיל 18. במחקר זה הקשר בין השמנה בילדות לטרשת נפוצה לא נצפה בבנים.
מחקר גרמני שפורסם ב-2019 בכתב העת JAMA Neurology העלה כי השמנת יתר בילדים ומתבגרים קשורה לסיכון גבוה לטרשת נפוצה פי 2.19 בקרב בנות ופי 2.14 בבנים בהשוואה לילדים שמשקלם תקין. המחקר נערך בקרב 453 ילדים ומתבגרים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית שנתוניהם הושוו לנתונים של 14,747 ילדים ומתבגרים ללא טרשת נפוצה.
במחקר שפורסם בכתב העת Neurology ב-2013 נמצא כי בבנות עם טרשת נפוצה שיעורי ההשמנה עומדים על 50.6%, לעומת 36.6% בלבד בקרב בנות קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים אך ללא טרשת נפוצה. עוד נמצא שככל שההשמנה חמורה יותר, כך גם עולה הסבירות לאבחנה של טרשת נפוצה.
יש מחקרים שמצביעים על קשר דומה גם בבוגרים. למשל, מחקר שפורסם ב-2012 בכתב העת Multiple Sclerosis Journal העלה כי מדד BMI גבוה (מעל 27) בגיל 20 קשור לסיכון גבוה פי 2.2 לפתח טרשת נפוצה בהשוואה ל-BMI תקין.
ניתוח נתונים ממחקר האחיות – מחקר מעקב גדול שנערך בארה״ב – שפורסם ב-2009 בכתב העת Neurology, חשף כי השמנת יתר בגיל 18 העלתה פי 2 את הסיכון לפתח בהמשך טרשת נפוצה.
מה הקשר בין השמנה להתפתחות של טרשת נפוצה?
קיימים מספר מנגנונים בהם השמנה עשויה להעלות סיכון לטרשת נפוצה: ראשית, חומרים מעוררי דלקת מסוג אדיפוקינים המופרשים מתאי שומן, עלולים לשבש את תפקוד המערכת החיסונית, ולעורר מצבים אוטואימוניים. מחקרים אף העלו כי אדיפוקינים שונים כגון לפטין המופרשים בעודף – פוגעים בתהליך הייצור של תאי T של המערכת החיסונית – תאים המעורבים במהלך של טרשת נפוצה.
בנוסף, השמנה משפיעה גם על רמות של ויטמין D וגם על הרכב של החיידקים במעי – גורמים שנקשרו גם הם לסיכון מוגבר להתפתחות של טרשת נפוצה.
מאחר שהקשר הכי חזק בין השמנה בגיל צעיר לבין סיכון מוגבר להתפתחות של טרשת נפוצה אותר בקרב ילדות, ייתכן שגם הורמונים מעורבים במנגנון שקושר בין השמנה למחלה הנוירולוגית.
חוקרים גם זיהו גנים הקשורים להשמנה שקשורים גם לטרשת נפוצה. המשמעות היא שבעלי נטייה גנטית מסוימת להשמנה עשויים להיות גם בעלי נטייה גנטית לטרשת נפוצה. חוקרים מבריטניה וקנדה דיווחו בינואר 2016 בכתב העת PLoS ONE כי בבדיקה הנסמכת על נתונים גנטיים מתוך מדגם נרחב של מאות אלפי אנשים, כל השפעה גנטית על מדד ההשמנה BMI נקשרה לעלייה של 41% בסיכון לפתח טרשת נפוצה.
עדיין לא ניתן לומר בוודאות שהשמנה בפני עצמה גורמת לטרשת נפוצה. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את הנושא, אבל בינתיים לא חסרות סיבות אחרות לרדת במשקל – ולעשות זאת כבר בגיל צעיר.
אומנם ירידה במשקל אינה משימה פשוטה, אך היא בהחלט ברת ביצוע. תוכנית הטיפול צריכה לכלול דיאטנית שתסייע בהתאמת הרגלי האכילה, מדריך כושר לצורך התאמת פעילות גופנית, ליווי נפשי וכן רופא שיכול להתאים המלצות וטיפולים מתאימים שיסייעו בירידה במשקל ושימורה לאורך זמן.
מוגש על ידי נובו נורדיסק כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים
