"הממצאים שלנו מצביעים על כך שלא כל השוקולד נוצר שווה", אמר ד"ר ביאנקי ליו שהוביל את המחקר. "לכל מי שאוהב שוקולד, זו תזכורת לכך שבחירה קטנה, כמו בחירה בשוקולד מריר על פני שוקולד חלב, יכולה לעשות הבדל חיובי לבריאותו".
במחקר חדש שהתפרסם בגיליון האלקטרוני BMJ, עבדו החוקרים עם מאגר נתונים שנאסף במשך למעלה משלושים שנה על 192,000 אנשים בוגרים ובריאים ללא אבחנה קודמת של סוכרת. משתתפי המחקר דיווחו על הרגלי התזונה שלהם ובין היתר – על כמות השוקולד שהם צורכים במהלך היום. עד סוף תקופת המחקר, כ-19,000 משתתפים דיווחו שאובחנו עם סוכרת מסוג 2. בנוסף, מתוך 112,000 איש דיווחו על צריכת שוקולד, כמעט 5,000 אובחנו עם סוכרת.
למעשה, החוקרים גילו כי משתתפים שצרכו שוקולד היו בסיכון נמוך ב-10% לפתח סוכרת בעתיד בהשוואה לאלו שלא צרכו שוקולד. לשוקולד מריר הייתה השפעה גדולה במיוחד. משתתפים שצרכו אותו הראו סיכון נמוך ב-21% לחלות בסוכרת בעתיד. לעומת השוקולד המריר, צריכת שוקולד חלב לא הייתה קשורה לסיכון מופחת לפתח את המחלה. יתרה על כן, צריכה מופרזת של שוקולד חלב נמצאה כקשורה באופן ישיר לעלייה במשקל – גורם סיכון ידוע לסוכרת.
"הופתענו מההבדל המשמעותי בין ההשפעה של שוקולד מריר ושוקולד חלב על הסיכון לסוכרת ולעלייה במשקל לטווח ארוך", אמר פרופסור קי-סאן שהשתתף במחקר. החוקרים מציינים כי צריכת השוקולד הממוצעת של כלל המשתתפים במחקר הייתה נמוכה ביחס לממוצעים הארציים שנרשמו בעבר וכי ייתכן שהממצאים אינם חלים על אנשים עם צריכת שוקולד גבוהה מאוד.
