דיכאון הוא מצב רפואי נפוץ המתאפיין בתקופות ממושכות של מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה ותחושות עזות של עצבות וייאוש. במסגרת של חצי שנה לאחר סיום טיפול תרופתי מוצלח, אחד משלושה חולים יסבול מהישנות של הדיכאון בשל הפסקת הטיפול התרופתי. אבל כיצד ניתן לנבא אם הוא יחזור?
עד כה טרם התגלו גורמי חיזוי המאפשרים להעריך אילו חולים יסבלו מהישנות של הדיכאון לאחר סיום הטיפול התרופתי. מסיבה זו פסיכיאטרים מתקשים לקבל החלטות טיפוליות מבוססות ראיות בנוגע לדפוסי הפסקת הטיפול התרופתי בדיכאון.
כעת, במחקר חדש בכתב העת JAMA, קבוצת חוקרים גילתה כי בעזרת ניתוח נתונים ממשימה התנהגותית פשוטה בעזרת מודל חישובי מורכב, ניתן לחזות אילו מטופלים שהגיעו להחלמה נמצאים בסיכון להישנות הדיכאון בשל הפסקת הטיפול התרופתי.
מחקר תצפיתי נערך בשיתוף פעולה של אוניברסיטאות בשווייץ ובגרמניה מיום 1 ביולי 2015 עד 31 בינואר 2019. המחקר כלל 66 נבדקים בריאים ו-123 חולים הנמצאים בהחלמה מדיכאון לאחר טיפול תרופתי מוצלח וכעת מועמדים להפסקת תרופות נוגדות דיכאון.
מטופלים שהראו החלמה בדיכאון היו רגישים יותר למאמץ
התוצא העיקרי שנמדד הוא הישנות דיכאון במהלך שישה חודשים שלאחר הפסקת הטיפול. החוקרים מדדו את מספר לחיצות הכפתור ואת זמני ההחלטה והתגובה לסדרה של משימות שמחייבות את המשתתפים לבחור עד כמה להתאמץ (מאמץ פיזי ו/או מאמץ קוגניטיבי) עבור סכומי כסף שונים.
באמצעות פרמטרים של מודל חישובי מוכר לקבלת החלטות החוקרים גילו כי חולים תחת טיפול תרופתי אשר הראו החלמה בדיכאון היו רגישים יותר למאמץ ולקח להם זמן רב יותר לקבל החלטות הנוגעות להשקעת מאמץ עבור תגמול מאשר אנשים בריאים.
בנוסף, מדדים אלה ניבאו את הסיכון להישנות הדיכאון לאחר עצירת הטיפול בנוגדי דיכאון בחולים אלה.
הנחיות להפסקת טיפול בנוגדי דיכאון
החוקרים מסכמים כי גם כאשר יש החלמה מהדיכאון על פי המדדים הקליניים, ניתן עדיין לאתר מאפיינים פתולוגיים ברורים בהתייחסות למאמץ לצורך תגמול ולמוטיבציה לבצע מאמצים בקרב מטופלים שחלו בדיכאון. הבדלים אלה יכולים לייצג תהליך דכאוני שאיננו סימפטומטי.
מדדים התנהגותיים חדשים אלה, שנמצאו במטופלים שהחלימו מדיכאון, מנבאים בצורה מוצלחת את הסיכוי להישנות הדיכאון עם הפסקת הטיפול התרופתי. כבר בעת זו סמנים אלה מאפשרים להנחות את הניהול הקליני הקשור בהפסקת טיפול בנוגדי דיכאון.
