הדמיה על קולית (Ultrasonography) נחשבת לאמצעי הרגיש ביותר להדמיה של סרטן בלוטת התריס מסוג Papillary מתמיד או חוזר. מטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע את מידת התועלת של סריקה צווארית שגרתית במטופלים עם סיכון נמוך ובינוני עם סרטן בלוטת תריס מסוג Papillary (PTC) בהם אין עדות להימצאות מחלה, שנה לאחר כריתת בלוטת התריס. המחקר הוא ניתוח היסטורי של מידע שנאסף בצורה פרוספקטיבית.
226 מטופלים עם PTC, הדמיה על קולית תקינה של בלוטות לימפה צוואריות ורמות תירוגלובולין שאינן ברות גילוי (פחות מ-0.2 ננוגרם/מ"ל) או נמוכות (0.21-0.99 ננוגרם/מ"ל) לאחר שנה השתתפו במחקר. במחקר הוערכו רמות תירוגלובלין ללא גירוי, רמות נוגדנים לאנטי-תירוגלובולין, רמות TSH והדמייה על קולית של בלוטות לימפה צוואריות. התוצא העיקרי היה שיעורי החריגות בבדיקה על קולית לאחר שלוש שנים ובעת בדיקת המעקב האחרונה.
במטופלים עם רמות בלתי ניתנות לגילוי של תירוגלובולין לאחר שנה, בלוטות צוואריות חשודות אותרו ב-1.2% מהמטופלים לאחר שלוש שנים וב-1.8% מהמטופלים בבדיקת המעקב האחרונה (ערך ניבוי שלילי של רמות בלתי ניתנות לגילוי לאחר שנה עומד על 98.8% (רווח בר-סמך 95%: 95.8%-99.9%) ו-98.2% (95%-99.6%, בהתאמה).
ערכי ניבוי שלילי דומים נצפו כאשר הרמות היו נמוכות לאחר שנה (98.2% [90.3-99.9] ו-94.5% [84.9-98.9] לאחר שלוש שנים ובעת הביקור האחרון, בהתאמה). 75% מהקשריות שנמצאו היו ככל הנראה תוצאה חיובית שגויה ואף אחת מהקשריות שאותרו לא דרשה טיפול.
לסיכום, מטופלים בסיכון נמוך ובינוני עם סרטן בלוטת התריס מסוג Papillary שעברו כריתת בלוטה עם ממצאים שליליים בבדיקת על קול ורמות נמוכות של תירוגלובולין (פחות מ-1 ננוגרם/מ"ל) לאחר שנה יכולים להיות במעקב מרפאתי ומעבדתי ללא צורך בהדמיית על קול.
מקור:
