מטפורמין, תרופה זולה ונפוצה לטיפול בסוכרת מסוג 2, עשויה לסייע גם לחולים בסוכרת מסוג 1 להזדקק לפחות אינסולין כדי לשמור על רמות סוכר תקינות בדם. כך עולה ממחקר קליני חדש שערך מכון גארוון למחקר רפואי באוסטרליה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nature Communications.
סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הלבלב המייצרים אינסולין. באוסטרליה לבדה ישנם יותר מ-130 אלף איש עם המחלה, והם נדרשים לקבל אינסולין לכל החיים כדי לאזן את רמות הסוכר. ניהול המחלה עשוי להיות תובעני ודורש ניטור ואיזון של ערכי הסוכר באופן יום-יומי.
עם השנים, חלק מהחולים מפתחים תנגודת לאינסולין, כלומר הגוף מגיב בצורה פחות יעילה להורמון, ולכן נדרשות מנות גבוהות יותר. זה שנים רושמים רופאים מטפורמין לחלק מהחולים בסוכרת מסוג 1 בתקווה לשפר את התנגודת לאינסולין, אך הראיות לכך היו מוגבלות. כדי לבחון זאת בצורה מסודרת, החוקרים ערכו את הניסוי המבוקר הראשון מסוגו. במסגרתו חולקו 40 מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 ארוכת טווח לקבוצה שקיבלה מטפורמין ולקבוצה שקיבלה פלצבו, למשך שישה חודשים.
התוצאות הפתיעו את החוקרים. מטפורמין לא שיפר את התנגודת לאינסולין ולא הביא לשינוי משמעותי ברמות הסוכר בדם. עם זאת, ממצא בולט אחד צץ: המשתתפים שנטלו את התרופה נזקקו לכ-12% פחות אינסולין מאשר אלה שקיבלו פלצבו, כדי לשמור על רמות סוכר יציבות.
לדברי החוקרים, תנגודת לאינסולין היא בעיה הולכת וגדלה בקרב חולי סוכרת מסוג 1, ומהווה גורם סיכון פחות מוכר למחלות לב, שהן מהגורמים המרכזיים לסיבוכים ולתמותה באוכלוסייה זו. הם בוחנים כעת אם המיקרוביום של המעי עשוי להסביר את ההשפעה הבלתי צפויה הזו.
