מרגע הופעתו של שבץ מוחי ועד לאבחנה, רקמת המוח עוברת הרס בלתי הפיך. גם כאשר החשד לשבץ עולה בשלב מוקדם, יש חשיבות רבה ליכולת להבחין בין סוגי השבץ השונים. שבץ מוחי יכול להיות "המורגי", אשר נגרם כתוצאה מדימום מוחי, או "איסכמי" הנגרם מחוסר אספקת דם למוח. לרוב, רופאים משתמשים בהדמיה על מנת להבחין בין הסוגים. עם זאת, הדמיה דורשת מגוון משאבים ועלולה לקחת זמן רב, ובמקרה של שבץ מוחי, כל דקה בה החולה לא מקבל טיפול מורידה את הסיכוי שלו לשרוד.
"חשוב להבדיל בין שני סוגי השבץ הללו כי הם זקוקים לטיפולים מנוגדים. בשבץ איסכמי, צריך לפתוח את כלי הדם החסום. לעומת זאת, באירוע מוחי המורגי, אתה צריך להוריד את לחץ הדם ולתת טיפול תרופתי", אמרה מחברת המחקר הראשית ד"ר לוב-פריט קלרה.
במחקר החדש שהוצג בכנס השבץ הבינלאומי של איגוד השבץ האמריקאי בחנו החוקרים את הקשר בין רמות החלבון GFAP בדם לבין הופעת שבץ מוחי. מדובר בחלבון ייחודי המשתחרר לזרם הדם בעת פגיעה או הרס של תאי המוח.
החוקרים גילו כי רמות החלבון היו גבוהות כמעט פי שבע בחולים שסבלו משבץ המורגי ביחס לאלו שסבלו משבץ איסכמי. החוקרים מציינים כי ניתן להשתמש בבדיקה על מנת להעריך את סוג השבץ, וכי רמות החלבון עולות בדרך כלל עוד בטרם הופעת הסימפטומים. כלומר, שימוש בבדיקה עשוי לסייע לרופאים לזהות ולטפל בשבץ באופן המתאים ביותר כבר בשלב מוקדם, ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה של המטופל.
