מטרת המחקר היתה לבדוק האם יושמו ההנחיות הצרפתיות מ-2003 ומ-2014 למניעה וטיפול בדלדול עצם שנגרם משימוש בגלוקוקורטיקואידים. בנוסף בדקו החוקרים האם הוטמע עדכון ההנחיות הצרפתיות לטיפול בדלדול עצם פוסט- מנופאוזלי במטופלות הסובלות מדלקת פרקים שגרונית אשר נוסח ב-2012.
החוקרים ביצעו מחקר חתך בו השתתפו 776 מטופלים עם דלקת פרקים שגרונית (ב-19 מרכזים שונים). החוקרים אספו את המידע אשר נדרש ליישום ההמלצות (גיל, מין, שימוש בפרדניזון, שברים פתולוגיים, היסטוריה של שברים באגן במשפחה הקרובה, ומידת דחיסות עצם, שימוש בתרופות נגד דלדול עצם).
תוצאות המחקר הראו כי מבין המטופלים אשר היו אמורים לקבל טיפול נגד דלדול עצם, 22.6% טופלו על פי ההנחיות שפורסמו בשנת 2014 ו-27.3% טופלו לפי ההנחיות אשר פורסמו בשנת 2003.
מתוך הנשים הפוסט-מנופאוזליות, 23.6% טופלו על פי ההנחיות אשר פורסמו בשנת 2012 עבור קבוצת סיכון זאת. יישום ההנחיות משנת 2014 למניעה וטיפול בדלדול עצם שנגרם משימוש בגלוקוקורטיקואידים גרם לעלייה במספר התאורטי של המיועדים לטיפול ביחס למספר התיאורטי אשר חושב על פי ההנחיות אשר פורסמו בשנת 2003 (77% כנגד 53%; p< 0.001).
בניתוח הגורמים השונים, היות החולה בטיפול נמצא בקשר עם דירוגspinal ≤ -2 על פי ההנחיות משנת 2014; עם פעילות גופנית של פחות מ-30 דקות ביום; עם גיל מבוגר; עם BMI נמוך; ועם דירוג T≤ -2.5 SD באתר אחד לפחות על פי ההנחיות לטיפול בדלדול עצם פוסט-מנופאוזלי במטופלות הסובלות מדלקת פרקים שגרונית אשר נוסח ב-2012.
מסקנת החוקרים היתה שלמטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית היה טיפול מניעתי לא תקין למניעה של דלדול עצם שנגרם משימוש בגלוקוקורטיקואידים ושל דלדול עצם פוסט-מנופאוזלי במטופלות הסובלות מדלקת פרקים.
מקור:
Malochet-Guinamand S et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI:10.3899/jrheum.180889
