"ניתחנו רישום לאומי של אשפוזים באוסטריה בין השנים 1997 ל-2014 כדי לקבוע את הסיכונים היחסיים לתחלואה נלווית להשמנת יתר, ולזהות הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המינים", מסבירה אלמה דרביץ' מהמרכז למדעי הסיבוכיות. כתוצאה מכך, התברר כי אבחנה של השמנת יתר מעלה באופן משמעותי את הסבירות לתחלואה במגוון רחב של הפרעות נפשיות בכל קבוצות הגיל – כולל דיכאון, התמכרות לניקוטין, פסיכוזה, חרדה, הפרעות אכילה ואישיות.
"מנקודת מבט קלינית, תוצאות אלה מדגישות את הצורך בהעלאת המודעות לאבחנות פסיכיאטריות בחולים הסובלים מהשמנת יתר, ובמידת הצורך, להתייעץ עם מומחים בשלב מוקדם של האבחון", אומר מיכאל לאוטנר מהאוניברסיטה הרפואית של וינה. תוצאות המחקר שנערך לאחרונה על ידי המרכז למדע המורכבות והאוניברסיטה הרפואית של וינה, פורסמו בכתב העת Translational Psychiatry.
"כדי לגלות איזו מחלה הופיעה קודם – אבחון ההשמנה או הפרעה נפשית, היינו צריכים לפתח שיטה חדשה", מסביר דרביץ'. זה אפשר לחוקרים לקבוע אם היו מגמות ודפוסים אופייניים בהופעת המחלה.
במקרה של כל האבחנות המשותפות, למעט ספקטרום הפסיכוזה, השמנת יתר הייתה ככל הנראה האבחנה הראשונה שנעשתה לפני הופעת האבחנה הפסיכיאטרית. "עד היום, רופאים שקלו לעתים קרובות תרופות פסיכו-פרמקולוגיות כגורמות לקשר בין הפרעות נפשיות והשמנת יתר וכן סוכרת. זה עשוי להיות נכון עבור סכיזופרניה, שם אנו רואים את כי הסכיזופרניה לרוב מקדימה את השמנת היתר, אבל הנתונים שלנו אינם תומכים בכך עבור דיכאון או אבחנות פסיכיאטריות אחרות", מסביר אלכסנדר קאוצקי מהמחלקה לפסיכיאטריה ופסיכותרפיה באוניברסיטה הרפואית של וינה. עם זאת, עדיין לא ידוע אם השמנת יתר משפיעה ישירות על בריאות הנפש או אם שלבים מוקדמים של הפרעות פסיכיאטריות אינם מוכרים כראוי.
