השמנה היא מחלה מטבולית שמשפיעה על כל חלק וחלק בגוף. פעמים רבות ההשמנה היא הבסיס להתדרדרות הבריאות, ומובילה להתפתחות של מחלות כרוניות נוספות ולסיבוכיהן הפוגעים באיכות החיים ואף מקצרים אותם. אחת הפגיעות המשמעותיות ברשימת מחלות אלו היא מחלות כליות.
מנגנונים ישירים ועקיפים
השמנה עלולה לגרום לפגיעה בכליות במנגנונים שונים. הפגיעה יכולה להיות עקיפה, בעקבות התפתחות של סיבוכי השמנה כגון יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וסוכרת. למעשה, סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות מחלת כליות כרונית. רמות סוכר גבוהות בדם גורמות לפגיעה בכלי הדם הכליתיים ולדלקתיות ולאורך זמן מובילות להצטלקות של רקמת הכליות. הפגיעה בכלי הדם אצל סוכרתיים משפיעה גם על איברים נוספים ובהם הלב, ולכן סוכרתיים רבים סובלים מפגיעה משולבת בלב ובכליות המכונה "תסמונת לב-כליה" (CRS).
השמנה עלולה להוביל גם לפגיעה ישירה בכליות. ההשמנה עלולה לגרום לעלייה בקצב סינון הדם בפקעיות הכליות (גלומרולים), המובילה לעומס יתר, שעם הזמן עלול לגרום לתהליך דלקתי והצטלקות של רקמת הכליות. השמנה מובילה גם להגדלה של הגלומרולים – גם היא תורמת לתהליכים אלו. הצטלקות הולכת ומתקדמת של רקמת הכליות מובילה לאובדן של חלבונים לשתן ובהמשך לירידה בתפקוד הכליות וירידה ביכולת הסינון שלהן. תהליכים אלו עלולים להתקדם עד כדי אי ספיקת כליות הדורשת טיפול כלייתי חליפי בדיאליזה או השתלת כליה.
על פי מחקר שפורסם בשנת 2006 בכתב העת JASN של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, עודף משקל והשמנה בגיל 20 מעלים את הסיכון לפתח בהמשך מחלת כליות פי 3 ופי 4, בהתאמה.
בנוסף לסיכון המוגבר של אנשים עם השמנה לפתח מחלת כליות, השמנת יתר באנשים שכבר סובלים ממחלת כליות כרונית עלולה לגרום להתקדמות מהירה יותר של מחלת הכליות והגדלת הסיכון לאי ספיקת כליות מתקדמת ולתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.
יש מה לעשות
שמירה על משקל גוף תקין עשויה למנוע התפתחות של מחלות כליות מלכתחילה. באנשים עם השמנה שכבר פיתחו מחלת כליות – ירידה במשקל עשויה להשפיע לטובה על הכליות באופן ישיר, לסייע להאט את התקדמות מחלת הכליות ולהפחית את הפרשת החלבון בשתן. ירידה במשקל תסייע גם להפחית את לחץ הדם, לאזן את רמות הסוכר בדם ולשפר את פרופיל השומנים – כל אלו מאטים אף הם את קצב התקדמות מחלת הכליות.
מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שלתרופות מקבוצת האנלוגים להורמון GLP1, המיועדות לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנה, תפקיד חשוב בהגנה על הכליות ומניעת פגיעה כלייתית והתקדמות של מחלת הכליות.
במחקר שנערך בקרב אנשים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כליות כרונית (מחקר ה-FLOW) נמצא שטיפול בתרופה מקבוצת האנלוגים ל-GLP1, בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו (טיפול דמה), הוביל להאטה משמעותית של קצב התקדמות מחלת הכליות, הפחתה משמעותית באירועים קרדיווסקולריים כמו התקפי לב ושבץ מוחי ואף הפחתה משמעותית של תמותה.
בעקבות ממצאים אלו, בסוף ינואר 2025 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר את הטיפול בתרופה זו באופן ספציפי להפחתת הסיכון להחמרה של מחלת כליות ומוות ממחלות לב וכלי דם באנשים עם סוכרת סוג 2 ומחלת כליות כרונית.
נראה שההשפעה המיטיבה של טיפולים מקבוצת האנלוגים ל-GLP1 על הכליות – אינה מוגבלת רק לחולי סוכרת. במחקר שפורסם לאחרונה, שנערך בקרב אנשים ללא סוכרת עם עודף משקל או השמנה ורקע של מחלות לב וכלי דם (מחקר ה-SELECT), נמצא כי הטיפול באנלוג של GLP1 להשמנה הוביל להפחתה משמעותית של אירועים הקשורים לכליות. בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו, בקרב אלו שטופלו באנלוג של GLP1 הייתה הפחתה בתמותה ממחלת הכליות, הפחתה בהתחלת טיפול בדיאליזה וירידה בקצב הדרדרות מחלת הכליות והפרשת החלבון בשתן. ממצאים אלו היו בולטים עוד יותר בקרב החולים שהתפקוד הכלייתי הבסיסי שלהם היה גרוע יותר מלכתחילה. השפעות מיטיבות אלו לא היו קשורות ישירות רק לירידה במשקל.
השמנה מהווה לעיתים קרובות את הבסיס להתפתחות תחלואה רבה, שכוללת בין היתר מחלת כליות. כדי למנוע סיבוכים חשוב לטפל בה מוקדם.
ד״ר נעמי לוין-יינה היא מנהלת המערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי
