חומצה לינולאית היא חומצת שומן המצויה בשמנים צמחיים, אגוזים וזרעים, והיא אחת מחומצות השומן השכיחות יותר בתזונה המערבית. מטבוליטים של חומצה לינולאית – המוצרים הנוצרים כאשר הגוף מפרק אותה בתהליך העיכול – ממלאים תפקיד חשוב במחסום העור.
"שמנו לב לרמות גבוהות של שני סוגים של שומנים שמקורם בחומצה לינולאית בנגעים פסוריאטיים", אומר סנטוש מישרה, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט ומחבר המחקר. "זה הוביל אותנו לתהות אם השומנים הללו עשויים להשפיע על האופן שבו תאי עצב חושיים בנגעים האלה מתקשרים. החלטנו לבדוק אם נוכחותם יכולה להיות קשורה לרגישות לטמפרטורה או לרגישות יתר לכאב שחולי פסוריאזיס רבים מדווחים עליה".
הם התמקדו בשני סוגים של ליפידים שמקורם בחומצה לינולאית, 9,13-EHL ו-9,10,13-THL. הצורה הראשונה, 9,13-EHL, יכולה להפוך לצורה יציבה יותר של 9,10,13-THL באמצעות אינטראקציה עם אנזימים מסוימים. החוקרים מצאו כי בעוד ששתי הצורות נקשרות לקולטנים על תאי עצב חושיים בתוך העור, לצורה היציבה יותר – 9,10,13-THL – הייתה השפעה ארוכת טווח יותר מאשר 9,13-EHL.
הם מצאו כי ברגע שהשומנים נקשרים לקולטן העצבי, הם מפעילים את הנוירונים המעורבים ברגישות יתר לטמפרטורה ולכאב, ומעבירים מידע זה למערכת העצבים המרכזית. הממצא עשוי להוביל להבנה טובה יותר של האופן שבו שומנים מתקשרים עם תאי עצב חושיים, ואולי לשיפור הטיפול בכאב וברגישות בחולי פסוריאזיס.
