מערכת החיסון

חומר משמר נפוץ במזון חשוד בפגיעה במערכת החיסון

במחקר בארה"ב התגלה ש-THBQ, אשר אושר לשימוש במזון על ידי ה-FDA וכן חומר שנמצא באריזות מזון ונמצא במגע עם מזון חשודים כמעכבים יצירת נוגדנים

חומרים משמרים במזון, סופרמרקט, סימון נמוצרים. אילוזטרציה

מחקר שנערך לאחרונה העריך את ההשפעות המזיקות של תוספי מזון כימיים על מערכת החיסון. המחקר השווה בין בדיקות טוקסיקולוגיה במעבדה לבין נתונים שנאספו מבדיקות של החומרים על בעלי חיים ונתונים אפידמיולוגיים. תוצאות המחקר העלו שלחומר משמר נפוץ (TBHQ) tert-Butylhydroquinone עשויה להיות השפעה שלילית על  תפקוד מערכת החיסון, ושיש צורך בבדיקה יסודית של מינהל המזון והתרופות (FDA) של תוספי מזון כימיים כדי להעריך את רעילותם למערכת החיסון.

כימיקלים נפוצים שונים עלולים לפגוע במערכת החיסון באופן זמני או קבוע, ולגרום לתופעות האימונוטוקסיות הבאות: רגישות יתר, דלקת כרונית, דיכוי חיסוני (פגיעה ביכולתו של הגוף להילחם בזיהומים), פגיעה ברקמות הגוף כתוצאה מתגובה חיסונית לקויה, או אוטואימוניות. אם החומר הכימי גורם לגוף לייצר פחות נוגדנים, זה יכול להשפיע על המאבק בזיהומים פעילים וההגנה מפניהם בעתיד.

ה-FDA מחייב כיום בדיקות רעילות חיסונית עבור תוספי מזון. עם זאת, מרבית תוספי המזון קיבלו אישור לפני עשרות שנים, וה-FDA אינו מחייב בדיקות מעודכנות לגבי תוספים שאושרו בעבר.

 TBHQ הוא חומר משמר מעכב חמצון נפוץ בו משתמשים יצרנים, כולל בישראל, להארכת חיי המדף של מוצרים כמו חטיפים, חמאת בוטנים, ועוד. כאמור, הוא מאושר לשימוש על ידי ה-FDA. במחקרים בבעלי חיים התברר שיש לו השפעות אימונוטוקסיות.

סוג אחר של כימיקלים שנבדקו במחקר הם פוליפלואוראלקילים (PFAS) אשר זולגים מאריזות או ציוד לעיבוד מזון ונכנסים לתוך המזון. חלק מהשקיות,קופסאות ועטיפות מזון מצופות ב-PFAS, וחומרים אלה נמצאים גם בציפוי טפלון על כלי בישול ואטמים בציוד לעיבוד מזון. ה-FDA דורש בדיקות אימונוטוקסיות רק לחומרים שבאים במגע עם מזון בחשיפה יומית גבוהה. ולכן האימונוטוקסיות של תוספי מזון רבים וחומרים שבאים במגע עם מזון אינה ידועה.

הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה (EPA) מבצעת בדיקות בהן תאים חיים, חלבונים או מולקולות ביולוגיות בסביבת מעבדה נחשפים לכימיקלים כדי להעריך ולזהות השפעות רעילות אפשריות. הדבר עשוי להגביל את הצורך בבדיקת בעלי חיים. בשל המידע המועט יחסית על ההשפעות של כימיקלים במזון וכאלה שבאים במגע עם מזון על המערכת החיסונית, החוקרים בדקו את ההשפעות של תוספי מזון נפוצים וחומרים שבאים במגע עם מזון, וגם העריכו את התועלת של נתוני EPA לאיתור רעילות חיסונית.

לפי החוקרים, לפני מגיפת הקורונה, כימיקלים העלולים לפגוע בהגנת מערכת החיסון מפני זיהום או סרטן לא זכו לתשומת לב מספקת של גורמי בריאות הציבור, ואילו המגיפה מיקדה את תשומת הלב הציבורית והמדעית בגורמים סביבתיים שיכולים להשפיע על המערכת החיסונית. החוקרים ניתחו 63 תוספי מזון שנמצאו ביותר מ-10 מוצרים שנמכרו בארה"ב בשנים 2018-2020 וכן תשעה סוגי PFAS  שנחשד שהם עוברים מאריזות מזון לתוך המזון עצמו. הם התמקדו בחומרים שהיו רעילים לפי בדיקות EPA, ובחומרים שהפעילות שלהם קשורה למערכת החיסון ולחלבונים המעורבים בתגובה חיסונית, דלקת ומנגנוני הגנה.

התוצאות הראו הבדלים בין ממצאי EPA לממצאים של מחקרים אפידמיולוגיים ואחרים. לדוגמה, נתוני EPA הראו שלצבע המאכל האדום FD&C Red 3 יש השפעה על פרמטרים חיסוניים מרובים, אך החוקרים לא מצאו התייחסות למחקר כלשהו בבעלי חיים או מחקר אפידמיולוגי על רעילות חיסונים של החומר הזה.

בסיכומו של דבר, החוקרים קבעו שהן נתוני EPA והן נתוני המחקר שלהם מצביעים על כך שכימיקלים שהוספו בעקיפין או ישירות למזונות, כגון THBQ ו-PFAS, עשויים להשפיע לרעה על תפקוד מערכת החיסון. הם הדגישו כי על ה-FDA לתת עדיפות ולערוך בדיקות אימונוטוקסיות מעודכנות.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *