לפי איגוד הלב האמריקני, קיימות עדויות משמעותיות לכך שחשיפה לארסן מגבירה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ישנן עדויות רבות בנוגע לחשיפה לרמות גבוהות של ארסן במי שתייה, ועל כן יש פיקוח מתמיד על כמות הארסן במי השתיה. למרות זאת, מי השתייה נותרו מקור משמעותי לחשיפה לארסן. ארסן נמצא באופן טבעי במי תהום באזורים מסוימים בניו אינגלנד, ומערב ארצות הברית, כולל קליפורניה.
במחקר חדש שפורסם בכתב העת Environmental Health Perspectives, מצאו החוקרים כי חשיפה לארסן במי שתייה במהלך עשור העלתה באופן משמעותי את הסיכון ללקות במחלות לב, גם אם החשיפה נעשתה לכמויות מאוד קטנות של ארסן, אשר עומדות בתקן הבריאותי.
כדי להעריך את הקשר בין חשיפה ארוכת טווח לארסן ממי שתייה לבין מחלות לב וכלי דם, החוקרים ניתחו נתונים על 98,250 אנשים. צוות החוקרים בחן את משך החשיפה של הנבדקים לארסן, בהתאם לאזור מגוריהם ולמידע אודות כמות הארסן במי השתיה באותם אזורים. הם מצאו שחשיפה לארסן במשך עשור מעלה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות במלות לב וכלי דם.
תוצאות אלו מדגישות את ההשלכות הבריאותיות החמורות, לא רק כאשר מערכות מי השתיה אינן עומדות בתקן של כמויות הארסן המותרות, אלא גם עבור רמות ארסן נמוכות במי השתייה.
"התוצאות שלנו מעודדות דיון מחודש בנוגע למדיניות ולסטנדרטים הרגולטוריים הנוכחיים", אמרה טיפאני סאנצ'ז, חוקרת שהשתתפה בהובלת הפרויקט. "עם זאת, זה גם מרמז שדרוש הרבה יותר מחקר כדי להבין את הסיכונים הקשורים לרמות הארסן במי השתייה".
