מטפורמין

טיפול בסוכרת עשוי למנוע תמותה מקורונה

מחקר מראה שנטילת מטפורמין מפחיתה משמעותית את הסיכון למוות אצל חולי סוכרת שחלו בקורונה

מחקר שניתח נתונים מאוכלוסיית חולים מגוונת הראה שאצל אנשים שנטלו מטפורמין, תרופה לסוכרת מסוג 2, הסיכון למות מקורונה היה נמוך יותר בהשוואה לחולי סוכרת מסוג 2 שלא נטלו את התרופה.

המחקר, שמופיע בכתב העת Frontiers in Endocrinology בחן את הנתונים הדמוגרפיים והרפואיים של 25,326 אנשים שעברו בדיקת קורונה בבית חולים במדינת אלבמה בארה"ב בין פברואר ליוני 2020.

מטרת המחקר היתה לבחון את גורמי הסיכון העלולים לגרום לאדם להידבק בנגיף הקורונה או למות אם הוא מפתח את המחלה.

סך של 604 אנשים נמצאו חיוביים לקורונה, שיעור נמוך יחסית, שייתכן ונובע מהעובדה שהנבדקים היו עובדים בית החולים ואנשים שבאו לקבל טיפול אלקטיבי, והם נבדקו למרות שלא היו להם תסמינים של קורונה.

מתוך האנשים שנמצאו חיוביים לקורונה, 70% סבלו מיתר לחץ דם, 61% סבלו מהשמנת יתר, ו-40% סבלו מסוכרת.

מבין החולים החיוביים לקורונה, 11% מתו מהמחלה. ב 93% מהמקרים האדם שנפטר היה מעל גיל 50.

גברים שסובלים מיתר לחץ דם היו בסיכון גבוה למוות מקורונה. אנשים עם סוכרת היוו 67% ממקרי המוות, דבר המצביע על כך שלמחלה זו הייתה השפעה משמעותית במיוחד על הסיכון למוות.

מבין האנשים שסבלו מסוכרת, החולים שנמצאו חיוביים לקורונה ונטלו מטפורמין – תרופה לטיפול בסוכרת – היו בסיכון של 11% למות, סיכון זהה לזה של האוכלוסייה הכללית. לשם השוואה, לסובלים מסוכרת שלא נטלו מטפורמין היה סיכון של 24% למות. נתון זה לא השתנה גם לאחר תיקון הנתונים להבדלי מין, גיל, גזע, השמנת יתר, יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית ואי ספיקת לב.

החוקרים ציינו שתוצאות דומות התקבלו במחקרים על אוכלוסיות שונות מרחבי העולם – כולל סין, וצרפת – כך שהירידה שנצפתה בסיכון לתמותה הקשורה לשימוש במטפורמין בנבדקים עם סוכרת מסוג 2 וקורונה אופיינית לכלל האוכלוסיות.

מטפורמין כטיפול בסוכרת משפר מדדים גליקמיים ומונע השמנת יתר. אולם במחקר, אצל הסובלים מסוכרת שנטלו מטפורמין, מדד מסת הגוף (BMI), רמות הגלוקוז בדם ורמות ה-A1C להמוגלובין לא היו גבוהים יותר בקרב האנשים שמתו מאשר בקרב אלו ששרדו.

החוקרים סבורים שמה שהקטין את התמותה אצל אנשים שנטלו מטפורמין היה האפקט האנטי-דלקתי ושל התרופה ויכולתה למנוע היווצרות קרישי הדם, תכונות שתוארו במחקרים קודמים.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.