האם למזג האוויר יש השפעה על הקורונה? מחקר שפורסם לאחר התפרצות הקורונה בסין שם לו למטרה לחקור את הקשר בין כמות המקרים המאומתים של מחלת קורונה לבין גורמים מטאורולוגיים ב-30 ערי בירה מחוזיות במדינה.
החוקרים יצרו מערך נתונים יומי הכולל ספירת מקרים מאומתים, טמפרטורת סביבה, טווח טמפרטורות יומיות, לחות מוחלטת ומדד סולם הגירה עבור כל עיר בתקופה של 20 בינואר עד 2 במרץ 2020.
ראשית, החוקרים בדקו את הקשר בין מספר מקרי קורונה מאומתים, גורמים מטאורולוגיים ומדד סולם ההגירה. לאחר מכן נערך ניתוח דו-שלבי עבור 17 ערים עם למעלה מ-50 חולים מאומתים.
תוצאות המחקר הראו כי מבין 13 ערים שיש בהן פחות מ-50 מקרים מאומתים, 9 ערים נמצאות בצפון סין עם טמפטורת סביבה מתחת ל-0 מעלות צלזיוס. 12 ערים מתוך ה-13 היו עם לחות ממוצעת מתחת ל-4 g/m3 ועיר אחת (הייקו) הייתה עם רמת לחות הגבוהה ביותר – 14.05 g/m3.
17 הערים עם 50 מקרים מאומתים ומעלה היוו 90.6% מסך כל המקרים במחקר זה. כל עלייה של 1 מעלות צלזיוס בטמפטורת הסביבה ובטווח הטמפרטורות היומיות היתה קשורה לירידה בספירת המקרים המאומתים היומית. כמו כן נמצא קשר מובהק סטטיסטית עם רמת הלחות. בנוסף, נמצא שכל המתאמים עם שינויי מזג אוויר נעשו דומיננטיים יותר עם משך זמן מצטבר של עד 14 יום מהאירוע הנמדד.
לסיכום, מזג האוויר ממלא תפקיד עצמאי בהתפרצות הקורונה, זאת לאחר נטרול השפעה של הבדלים בינעירוניים בהגירת האוכלוסיה. מצב אקלים עם טמפרטורה נמוכה, טווח טמפרטורות יומיות נמוך ולחות נמוכה ככל הנראה מקדמים את העברת הנגיף באוכלוסיה.
