נגיף הקורונה

ידידו הטוב של האדם: כלבי הרחה זיהו אנשים חיוביים לקורונה

ניסוי בפינלנד הוכיח שכלבים מסוגלים לזהות חולי קורונה בשדות תעופה

כלב מגזע לברדור. צילום: שאטרסטוק
כלב מגזע לברדור. צילום: שאטרסטוק

חוקרים מפינלנד ערכו ניסוי אקראי עם כלבי הרחה אשר הצליחו לזהות אנשים שהיו חיוביים לקורונה ברמת דיוק דומה לזו של בדיקות  PCR. תוצאות הניסוי פורסמו בכתב העת Global Health BMJ, והמאמר כולל גם קישורים לסרטים שמציגים חלקים מהניסוי.

בניסוי הראשון שנערך בתנאי מעבדה, הכלבים זיהו דגימות מחולי קורונה בדיוק של 92% בהשוואה לבדיקת PCR. בניסוי נוסף, שבו הכלבים הריחו מטושים שהועברו על עורם של נוסעים בשדה התעופה של הלסינקי, הכלבים זיהו נכון 98.7% מהספוגיות שהתבררו כשליליות בבדיקת PCR.

המחברים ציינו שבעוד שכלבי ההרחה אומנו לזהות דגימות מחולי קורונה מאושפזים, גישה זו יכולה להיות מתאימה מאוד לזיהוי אנשים שנושאים את הנגיף באמצעי תחבורה המוניים ומקומות עמוסים באנשים.

המדענים אימנו את הכלבים, בדקו את הדיוק של הכלבים בזיהוי הנגיף בתנאי מעבדה, ולאחר מכן ערכו ניסוי עם דגימות של אנשים שעברו בשדה התעופה של הלסינקי כדי לבדוק את יכולתם של הכלבים להריח את הנגיף במקום הומה אדם.

שלושה כלבים היו לברדור רטריברים, שניים מהכלבים עבדו בעבר בזיהוי חומרים מסוכנים כמו סמים. שניים מהכלבים מתיישבים כשהם מוצאים דגימה חיובית, אחד מהם מרים רגל ואחד קופא במקומו ומרים רגל.

הכלבים אומנו לזהות דגימות שהוכנסו לקופסאות ולבחור דגימה חיובית לקורונה ולהתעלם מדגימה שלילית לקורונה או דגימות "מבלבלות" שמכילות נגיפים אחרים, או דגימות מחולי סרטן או סוכרת. כאשר הכלבים השיגו יותר מ-80% הצלחה בזיהוי דגימות חיוביות לקורונה, הם עברו למחקר האימות. בניסוי זה הוכנו  420 מטושים שדגמו את עורם של חולים בקורונה ואנשים בריאים. 306 מהדגימות היו שליליות ו-144 חיוביות. כל כלב נחשף ל-140 דגימות.

החוקרים ציינו שהיו הבדלים קטנים מאוד בין ביצועי הכלבים השונים. עם זאת, ביצועי הכלבים היו פחות מדויקים בגילוי וריאנט אלפא של הנגיף לעומת וריאנטים אחרים שלו.

לאחר מכן נערך ניסוי בו הכלבים היו צריכים להריח 303 דגימות שנלקחו מנוסעים שעברו בשדה התעופה. הם זיהו 296 מתוך 303 דגימות בצורה נכונה ו-296 מתוך 300 דגימות של אנשים שנמצאו שליליים בבדיקת PCR. היה רק מקרה חיובי אחד שהכלבים לא זיהו. עם זאת, בשל השכיחות הנמוכה של חולי קורונה במדגם, החוקרים סיפקו לכלבים 155 דגימות חיוביות "מלאכותיות" והכלבים זיהו 98.7% מהן כחיוביות.

ניתוח הנתונים הראה שאם 155 הדגימות הללו היו מתווספות ל-303 הדגימות מהמחקר האמיתי, לכלבים היתה רגישות של 97% וסגוליות של 99%. רגישות היא ההסתברות לזהות נבדק כחיובי אם הוא אכן חיובי. סגוליות היא ההסתברות לזיהוי נבדק כשלילי אם הוא אכן שלילי.

החוקרים אספו דגימות ממגוון רחב של חולים, כולל מאנשים עם תסמינים ומאנשים ללא תסמינים, מילדים וקשישים, וכן מאנשים עם מחלות אחרות שאינן מידבקות. חוקרים גם השתמשו ברצפים ארוכים של דגימות שליליות כדי לדמות טוב יותר מצבים אמיתיים בהם יש שכיחות נמוכה של המחלה בסביבה.

החוקרים ציינו שהמשתנה היחיד שהכשיל את הכלבים בזיהוי דגימות חיוביות לקורונה היה וריאנט אלפא. למרות שהכלבים אומנו רק לזהות את הנגיפים שנמצאו באופן טבעי בדגימות האימון, הם עדיין יכלו לקלוט את וריאנט אלפא במקרים מסוימים. בנוסף, תצפיות החוקרים הצביעו על כך שניתן לאלף כלבים לזהות סוג נגיף אחד, ותוך שעות ספורות אפשר לאמן אותם לזהות גרסאות נוספות של הנגיף.

אחת המגבלות של המחקר היא שכלבים שאומנו בעבר לזהות חומרים אחרים עשויים לזהות אנשים הנושאים אותו חומר שאומנו עליו בעבר, ומי שעובד עם הכלב עשוי לסמן אותם כחיוביים לקורונה בטעות.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00