הממצאים שפורסמו בכתב העת Diabetologia, פירטו על שלושה מסלולים טיפוליים שהפכו את השינויים הללו והחזירו חלקית את ריפוי הפצעים לקרנית – תגלית שעשויה בסופו של דבר לספק טיפולים חדשים לסוכרת.
"מצאנו כי סוכרת גורמת לשינויים תאיים רבים יותר ממה שהיינו מודעים להם בעבר", אמר ד"ר אלכסנדר ליובימוב, מנהל מערך העיניים במכון לרפואה רגנרטיבית של סידרס-סיני והמחבר הבכיר של המאמר. "התגלית אינה השפעה של הסוכרת על רצף הגנים, אלא כרוכה בשינויים ספציפיים בדנ"א המשנים את ביטוי הגנים – מה שמכונה שינויים אפיגנטיים".
יותר מ-37 מיליון אנשים בארצות הברית – 11% מהאוכלוסייה – סובלים מסוכרת, הפרעה מערכתית שיכולה לגרום למחלת כליות, מחלות לב, קטיעת גפיים, שבץ ונזק עצבי. רוב התרופות לסוכרת נועדו להגביר את הסבילות לגלוקוז או לספק אינסולין, אך אינן מטפלות בשינויים מולקולריים ותאיים או בסיבוכים הקשורים אליהם.
המחקר החדש מזהה לראשונה תפקיד חשוב של Wnt-5a, חלבון איתות שחוקרים מצאו כי אחראי על ריפוי פצעים בקרנית העין ועל תפקודם של תאי גזע – תאים המסוגלים להתמיין לסוגי תאים רבים.
"הטיפולים הנוכחיים מטפלים רק בתסמינים, ולכן יש צורך דחוף להבין את המנגנונים המולקולריים של בעיות ריפוי פצעים הקשורות לסוכרת", אמרה ד"ר רוחי שאה, מדענית במעבדתו של ליובימוב והמחברת הראשונה של המחקר. "הבנה של מנגנון ריפוי פצעים אפיגנטי חדש זה עשויה להוביל למציאת טיפולים שיכולים לעזור לחולים למנוע בעיות עיניות ארוכות טווח נוספות".
