משרד הבריאות הודיע אמש (שלישי) כי בקרב 181 ישראלים זוהתה מוטציה מקומית, וריאנט ישראלי של נגיף הקורונה, ששונה מהזן המקורי. במשרד הבריאות ביקשו לציין כי שכיחותו של הוריאנט בארץ איננה גדולה, הוא הולך ונעלם ונראה כי גם אין לו כל משמעות אפידמיולוגית או קלינית.
בנובמבר האחרון נמצאו 27 נדבקים שנשאו את המוטציה הזאת, אך בדצמבר כבר עלה מספרם ל-71 ובינואר ל-83. המוטציה הישראלית, המסומנת P681H, נמצאה עד כה בקרב 181 ישראלים שמהם נלקחו דגימות למעבדה בין חודש נובמבר 2020 ועד חודש ינואר 2021. בתל אביב אותרו 22 דגימות שלה, בחיפה אותרו 11 דגימות, בירושלים – 19, בצפת – 24, ברהט ובבאר שבע – שמונה מקרים, ביהודה ושומרון – שישה, באשדוד והסביבה – 55. על עוד 36 מקרים לא ידוע מיקום מדויק.
במעבדה המרכזית לנגיפים במרכז הרפואי שיבא נערך מחקר מסכם להימצאות הוריאנטים השונים של נגיף הקורונה בישראל מאז פרוץ הפנדמיה בחודש מרץ 2020 ועד לסוף חודש ינואר 2021. במחקר זה זוהתה המוטציה הישראלית, ובמשרד הבריאות מסרו כי היא אינה גורמת להדבקה נרחבת או לתחלואה קשה וכי החיסון יעיל מולה. במשרד הבריאות הדגישו כי הוריאנט הבריטי הוא זה הדומיננטי בתחלואה בישראל וזוהה מאז חודש פברואר 2021 בלמעלה מ-90% מהרצפים הגנטיים שנעשו בארץ.
יש לציין כי המוטציה P681H זוהתה במקומות שונים בעולם כבר בחודש מרץ 2020, בין השאר בהוואי ובניגריה, אבל המוטציה המקומית, שאמנם נושאת אותו סימן, שונה באחד מחלבוני הנגיף.
פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הסבירה: התפתחות מוטציות מקומיות הוא תהליך טבעי שקורה כל הזמן וזה לא מפתיע שהתפתח בארץ וריאנט מקומי כי כל הזמן יש מוטציות. זה שמצאו בארץ אותה מוטציה אצל כמה אנשים, שלמעשה דומה למוטציות אחרות – זה כל הייחוד. השאלה היא האם החיסון יעיל מול הוריאנט הזה ועד כה לא נראה שקיימת בעיה, אבל צריך להיות ערניים". פרופ' מיכל לינאיל מהאוניברסיטה העברית, המבצעת את המעקב אחרי הוריאנטים עבור משרד הבריאות, הוסיפה כי לוריאנט הישראלי יש שרשרת הדבקה ייחודית שכנראה נוצרה בארץ.
