בריאות הנפש

כמה שיותר ירוק: חשיפה לטבע ובריאות נפשית

מחקר חדש מגלה: אנשים שנחשפו יותר לחיק הטבע במהלך השנה הראשונה של מגיפת הקורונה דיווחו על פחות דיכאון וחרדה באופן משמעותי

בילוי בטבע במהלך מגיפת הקורונה. אילוסטרציה
בילוי בטבע במהלך מגיפת הקורונה. אילוסטרציה

אנשים שנחשפו יותר לחיק הטבע במהלך השנה הראשונה של מגיפת הקורונה דיווחו על פחות דיכאון וחרדה באופן משמעותי, על פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולורדו. לפי המחקר, עצם קיומו של שטח עם שפע של צמחיה בקרבת מקום, כפי שנמדד על ידי תמונות לוויין, היה קשור לציוני דיכאון נמוכים יותר. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת PLOS One.

המחקר גם הראה שבתקופה זו נרשמה עלייה בבעיות הקשורות לבריאות הנפש, עקב צרות כלכליות, סגרים ​​וסיקור חדשותי בלתי פוסק של הנגיף. אנשים חיפשו נחמה בחיק הטבע, כששליש מהמשתתפים במחקר ציינו שהיו בטבע יותר זמן מאשר לפני המגיפה.

מחברי המאמר ציינו שהמראה עד כמה קריטי לשמור על פארקים ושטחים ירוקים פתוחים בזמן משבר, שכן שטחים אלה מועילים לבריאות הציבור ויש לעשות יותר מאמץ לייצר ולהנגיש שטחים ירוקים.

לצורך המחקר, כ-1,200 תושבים מאזור העיר דנבר בקולורדו ענו על סקר בן 30 דקות שהעריך את בריאותם הנפשית ואת תפיסותיהם לגבי שטחים ירוקים ליד ביתם. הם נשאלו כמה שטחים ירוקים יש בסביבתם, האם הם יכולים לראות אותם, האם הם נגישים, מהי איכותם וכמה פעמים השתמשו בהם. החוקרים גם אספו תמונות לוויין אוויריות כדי לכמת באופן אובייקטיבי את השטחים הירוקים בשכונות של המשיבים.

הסקר נערך מנובמבר 2019 עד ינואר 2021. כשמגיפת הקורונה פרצה, נוספו שאלות נוספות לסקר והדבר סיפק הזדמנות נדירה לבדוק כיצד המגיפה השפיעה על בריאות הנפש לאורך זמן ומה היה הכי מלחיץ בה.

החוקרים גילו שהמגיפה השפיעה לרעה על בריאות הנפש, באופן לא מפתיע. אולם הם גם גילו שלשטחים ירוקים יכול להיות אפקט מגן רב עוצמה, אפילו בזמן של גורמי לחץ משמעותיים.

באופן מפתיע, המחקר לא מצא קשר בין אבחון עם קורונה לבין בריאות נפשית לקויה. עם זאת, אנשים שהכנסתם נפגעה ואנשים שהרגישו שהם עובדים בסביבה לא בטוחה נטו להיות מדוכאים, וחשש ממחסור במוצרים (כמו מזון או נייר טואלט) גרם לבעיות נפשיות.

אנשים שבילו זמן רב בצפייה באינטרנט ובחדשות דיווחו על בריאות נפשית ירודה יותר. לעומת זאת, עצם קיומו של שטח ירוק בשפע בקרבת מקום, כפי שנמדד על ידי תמונות לוויין, היה קשור לציוני דיכאון נמוכים יותר. עם זאת, נמצא שכדי להפיק את המקסימום מהטבע ליד הבית, אנשים היו צריכים לצאת ולהשתמש בו. אלה שהשתמשו הכי הרבה בשטחים ירוקים סבלו מירידה משמעותית בחרדה ודיכאון.

השערת ביופיליה

בתחילת המגיפה, במסגרת הסגרים, הרבה שטחים ירוקים ציבוריים, כולל גני שעשועים שכונתיים וגנים לאומיים בקולורדו, נסגרו. ברגע שהפארקים נפתחו מחדש, כאשר מקומות כמו חדרי כושר, ברים וכנסיות עדיין היו סגורים, תושבי קולורדו נהרו אל הטבע. 33% מהנשאלים דיווחו שהם בילו יותר זמן בפארקים או בטיולים מאשר בשנה הקודמת. המחקר מוסיף לגוף הולך וגדל של עדויות המצביעות על כך שלשטחים ירוקים יכולה להיות השפעה מדידה על הבריאות.

על פי תיאוריה אחת, המכונה השערת ביופיליה, בני אדם נוטים באופן מולד לחפש קשרים עם שטחים ירוקים, שבהם הסביבה המרגיעה משפיעה על הורמוני הלחץ באופן שמקדם ריפוי ומונע מחלות.

מחקר מפורסם משנת 1984 מצא שכאשר לחולים בבית החולים היו חדרים עם חלון המשקיף על שטח ירוק, הפצעים שלהם נרפאו מהר יותר והם נזקקו פחות לתרופות נגד כאבים מאלה שהסתכלו על קיר לבנים.

אחת מהבעיות האפשריות במחקר כזה היא שייתכן שהקשר הפוך. כלומר, אנשים שגרים קרוב לשטחים ירוקים הם בעלי הכנסה גבוהה ולכן יש להם גישה טובה יותר למזון בריא ולשירותי בריאות. כדי להתמודד עם בעיה זו, החוקרים הביאו בחשבון גורמים סוציו-דמוגרפיים וגם את עם הנסיבות הייחודיות הרבות שהופיעו במהלך מגיפת הקורונה.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00