מדוע שני אנשים אשר נחשפים לסיכונים סביבתיים דומים אינם חווים תמיד את אותה תוצאה רפואית? מדענים חשפו את הראיה הישירה הראשונה לכך שהגנטיקה המולדת של אדם יכולה להשפיע באופן משמעותי על הסיכון שלו לפתח סרטן, ולסייע בקביעת האופן שבו גידולים סרטניים (גושי תאים המתחלקים בגוף ללא בקרה) יתפתחו לאורך זמן.
התוצאות החדשות מראות כי הגנים שאיתם אדם נולד יכולים לקיים אינטראקציה עם מוטציות (שגיאות או שינויים המתרחשים בחומר התורשתי של התא) נרכשות אשר מופיעות בשלב מאוחר יותר בחיים. שילוב זה מעצב למעשה את המסלול ההתפתחותי והאבולוציוני שהגידול הסרטני עובר.
התגלית המסקרנת עשויה לעזור להסביר מדוע אנשים אשר חיים בסביבות דומות מאוד עלולים לעמוד בפני סיכונים שונים בתכלית לחלות בסרטן. הממצאים גם מצביעים על כך שגישות עתידיות המיועדות למניעת סרטן ולביצוע בדיקות סקר ייתכן שיצטרכו להתחשב בגנטיקה התורשתית ובמגוון הביולוגי הקיים בקרב אוכלוסיות אנושיות שונות.
המחקר, שבוצע על עכברים ופורסם בכתב העת המדעי Nature, מצביע גם על כך שהרקע הגנטי של מטופל עשוי להשפיע על האופן שבו הוא יגיב לטיפולים נגד סרטן אשר גורמים נזק ל-DNA. ממצא זה מחזק באופן משמעותי את הטענה בזכות אסטרטגיות אבחון וטיפול המותאמות בצורה אישית ומדויקת יותר לכל מטופל ומטופלת.
מחלת הסרטן מתחילה כאשר שגיאות ב-DNA מתחילות להצטבר בתוך התאים. שינויים אלו עלולים לגרום לתאים להתרבות מהר מדי, ולהתעלם מהאותות הביולוגיים שבאופן תקין מורים לתאים פגומים למות לפני שהם הופכים למסוכנים לגוף.
גורמים סביבתיים כגון עשן סיגריות וחשיפה לאור השמש יכולים להגביר את הנזק שנגרם ל-DNA. במקביל, הבדלים גנטיים מולדים יכולים גם הם להשפיע על כמות המוטציות שתצטבר ועל האופן שבו התאים יגיבו לאותן שגיאות.
