Long Covid

מדוע יותר נשים מגברים סובלות מ-Long Covid?

שיעור הנשים הסובלות מתסמיני קורונה לזמן ממושך גבוה פי ארבע מגברים

קורונה ארוכה בנשים. אילוסטרציה

אחת המגמות יוצאות הדופן של מחלת הקורונה היא שבעוד שמקרים חמורים של המחלה ואשפוזים אפיינו בעיקר גברים מעל גיל 50, החולים שסבלו ממחלת קורונה ארוכה היו בעיקר צעירים ונשים. העיתון הבריטי "הגרדיאן" פרסם השבוע כתבה שמנסה להסביר תופעה מעניינת זו. לפי דיווחים מרחבי העולם, הגיל הממוצע של החולים בקורונה ארוכה הוא בסביבות 40, ונשים סובלות מהשפעות ארוכות טווח של קורונה פי ארבעה מגברים.

רופאים סבורים ששיעור חולות הקורונה הממושכת הוא בין בין 70%-80%, ודפוס זה נצפה גם בתסמונות אחרות שלאחר זיהום. רופאה מאנגליה שעובדת במרפאה לטיפול בתסמיני פוסט-קורונה אמרה לעיתון שנשים מהוות 66% מהחולים בקורונה ארוכה המטופלים במרפאה, רובן אמהות במשרה מלאה עם ילדים קטנים, ויותר מרבע מהן אינן מסוגלות לעבוד בגלל התסמינים, דבר הפוגע בהם כלכלית.

מתעלמים מתסמינים אצל נשים או מייחסים אותם לחרדה

כאמור, זו אינה מגמה חדשה בכל הנוגע למחלות זיהומיות, אלא כזו שהוזנחה מבחינה היסטורית. ידוע שנשים נמצאות בסיכון גבוה פי ארבעה לסבול תסמונת עייפות כרונית, שמקורה ברוב המקרים בזיהום, ונשים חולות יותר במחלת ליים כרונית. ישנם דיווחים שרופאים מתעלמים מתסמינים מתמשכים של מטופלות או מייחסים אותם לחרדה, ובמשך שנים רבים, הקהילה הרפואית התייחסה לעייפות כרונית ומחלת ליים כרונית כאל ביטויים של היפוכונדריה, ולכן גם נעשו מעט נסיונות לברר מדוע נשים סובלות יותר ממצבים אלה.

סימנים להטייה זו התגלו גם לאחרונה עם הקורונה הממושכת, כאשר מטופלות התלוננו והרופאים התעלמו מהתסמינים המתמשכים שלהן או ייחסו אותם לחרדה. ישנם אנשים בקהילה הרפואית שסבורים שההטייה נובעת מכך שנשים מדווחות יותר על תסמינים מאשר גברים. אולם יש מדענים ברחבי העולם שמנסים לחקור מה גורם לנשים לפתח יותר מקרים של קורונה ארוכה, ובאופן כללי לחלות במחלות כרוניות הנגרמות על ידי זיהום.

השערת פיצוי הריון

העיתון ריאיין את האימונולוגית פרופסור אקיקו איוואסאקי מביה"ס לרפואה באוניברסיטת ייל, שחוקרת את ההבדלים בין האופן שבו גברים ונשים מגיבים לנגיף הקורונה. אחד הממצאים המוקדמים שלה היה שתאי T, תאי מערכת החיסון שמחפשים ומשמידים תאים הנגועים בנגיף – פעילים הרבה יותר בקרב נשים מאשר גברים בשלבים הראשונים של ההדבקה. הסיבה היא כנראה גנטית, כי לנשים יש שני עותקים של כרומוזום X, ורבים מהגנים המקודדים לחלקים שונים של מערכת החיסון נמצאים בכרומוזום הזה. משמעות הדבר היא שתגובות חיסוניות באות לידי ביטוי חזק יותר אצל נשים.

יש לזה קשר גם לתיאוריה הנקראת השערת פיצוי ההריון, לפיה נשים בגיל הפוריות מפעילות תגובות חיסוניות חזקות יותר מכיוון שמערכת החיסון שלהן התפתחה כדי לתמוך בצורך המוגבר להגנה במהלך ההריון. התגובה החיסונית החזקה הזו נחשבת כאחת הסיבות לכך שנשים נוטות פחות למות מקורונה בשלב החריף של הזיהום, אך יש לכך מחיר. ייתכן ששרידי חלקי נגיף מצליחים להסתתר במקומות מרוחקים בגוף במשך חודשים רבים. לפי פרופ' איוואסאקי, שרידי קורונה תגלו כמעט בכל הרקמות, מהמוח ועד הכליות. מכיוון שנשים מגיבות בצורה כה חזקה לנוכחות הנגיף, יש מדענים שחושבים כי מאגרים נגיפיים נוטים לגרום לגלים של דלקת כרונית בכל הגוף, מה שמוביל לתסמיני כאב, עייפות וערפל מוחי שמאפיינים קורונה ארוכה.

עדויות התומכות ברעיון זה נמצאו במחקרים על מחלת ליים כרונית. החיידק הגורם למחלה מסוגל גם הוא להסתתר ברקמות ובעצבים, ולגרום לתסמינים כרוניים. מחקרים הראו שלנשים יש תגובה חזקה יותר לנוכחות החיידק שגורם למחלה (B burgdorferi) בהשוואה לגברים.

מחלות כשל חיסוני

ישנה סברה שבחלק מהמקרים הנגיף גורם למחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עצמיים שתוקפים את איברי הגוף עצמו. מחקרים זיהו רמות גבוהות של יותר מ-100 נוגדנים עצמיים שונים בקרב חולי קורונה המופנים כנגד מגוון רקמות עצמיות. בעוד שרמת חלק מהנוגדנים העצמיים האלה ירדה באופן טבעי לאורך זמן, נוגדנים עצמיים אחרים נשארו בגוף. איוואסאקי סבורה שאם נוגדנים עצמיים אלה יישארו בדמם של חולי קורונה ארוכה במהלך חודשים רבים, הדבר עשוי להסביר רבים מהתסמינים השכיחים, החל מתפקוד קוגניטיבי לקוי ועד היווצרות קרישי דם, ודיסאוטונומיה – מצב בו המטופלים חווים עלייה מהירה של הדופק בעת כל פעילות.

במחקרים על עייפות כרונית היו ממצאים דומים, ונמצא כי לנשים יש סיכוי גבוה יותר לסבול מתסמיני הקשורים למחלות אוטואימוניות כמו אלרגיות, נוקשות שרירים, וכאבי מפרקים – אותם תסמינים שמופיעים בקורונה ארוכה. בנוסף, מחקרים רבים כבר הראו שנגיפים קשורים להופעת מחלות אוטואימוניות כמו סוכרת סוג 1 ודלקת מפרקים שגרונית, וכל המצבים הללו שכיחים הרבה יותר בקרב נשים (בארה"ב נמצא שנשים מהוות 78% ממקרי המחלות האוטואימוניות).

ישנן מספר סיבות לכך שנשים נוטות יותר לחלות במחלות אוטואימוניות, אחת מהן היא נוכחות הורמון המין אסטרוגן, אשר עלול להגביר דלקת. גברים מוגנים יותר מפני התפתחות בעיות אוטואימוניות בשל רמות הטסטוסטרון הגבוהות שלהם, המדכאות את מספר התאים המייצרים נוגדנים עצמיים הנקראים תאי B. כמה מדענים כבר החלו להגדיר קורונה ארוכה כמחלה אוטואימונית הקשורה לאסטרוגן, וישנה דרישה למחקר נוסף לצורך מציאת טיפולים לקורונה ארוכה שהם מותאמים אישית וספציפיים למין החולה. אם נוגדנים עצמיים אכן נמצאים באופן עקבי ברמות גבוהות במיוחד בקרב חולות בקורונה ארוכה, אחת האפשרויות היא טיפול בתרופות מדכאות חיסון, כגון סטרואידים.

תשומת הלב המוקדשת כעת לקורונה ארוכה עשויה לספק תובנות לטיפול במצבים אחרים השכיחים במיוחד בקרב נשים כמו עייפות כרונית, פיברומיאלגיה, ומצבים כרוניים אחרים שעדיין לא יודעים ממה נגרמים וכיצד לטפל בהם.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.