מעכבי JAK כדוגמת אופדסיטיניב נמצאו קשורים עם רמות מוגברות של קראטין פוספוקינאז (CPK) במטופלים עם מחלות דלקתיות אך לא במטופלים עם מחלות מילופרוליפרטביות או באנשים בריאים המקבלים טיפול לזמן מוגבל. בעוד שעליית CPK יכולה להעיד על נזק לשריר, לא קיימים מדדים אחרים המעידים על פגיעת שריר תחת טיפול במעכבי JAK ועל כן ייתכן שישנו מנגנון אחר העומד בבסיס עליית ה-CPK. מחלות דלקתיות ובכלל זה דלקת מפרקים שגרונית קשורות לעיתים קרובות עם מסת שריר מופחתת אשר גוברת כאשר מושגת שליטה במחלה.
החוקרים שיערו כי אחד או יותר מהציטוקינים המעורבים בתהליך הדלקתי חוסמים התמיינות של מיובלסטים למיוציטים בוגרים וכי עיכוב JAK גורם להתמיינותם למיוציטים עם וללא גירוי על ידי OSM או UPA עד למשך של חמישה ימים.
החוקרים מצאו כי הציטוקין אונקוסטטין M המתווך על ידי gp130 מעכב התמיינות מיובלסטים למיוטובולים ומוביל לירידה בביטוי CPK. עיכוב JAK משחזר את התמיינות השריר ומגביר ביטוי CPK.
אונוקסטטין M מבוטא בסינוביום במהלך דלקת מפרקים שגרונית ותהליכים דלקתיים אחרים ויכול להוות מנגנון המוביל לסרקופניה בדלקת מפרקים שגרונית. בנוסף לאופדיסטיניב, בריסיטיניב וטופסיטיניב משחזרים התמיינות מיובלסטים, ממצא המרמז על כך כי לכל קבוצת מעכבי ה-JAK ישנה השפעה על התמיינות מיובלסטים.
החוקרים מסכמים כי עליית ה-CPK במהלך טיפול עם מעכבי JAK מייצגת שחזור של התפתחות שריר על ידי היפוך של עיכוב התמיינות מיובלסטים הקשור בדלקת וציטוקינים.
מקור:
Queeney, K. et al. (2019) Annals of the Rheumatic Diseases. 78(2)