אנשים שנדבקו בכלמידיה (Chlamydia) יכולים להעביר את החיידק לאנשים אחרים במהלך יחסי מין לא מוגנים. הפתוגנים בדרך כלל גורמים לתסמינים קלים של גרד באיברי המין. אם מבחינים בזיהום, ניתן לטפל בו בקלות באמצעות אנטיביוטיקה. אולם אם הזיהום לא מזוהה בזמן, החיידקים עלולים ליצור בעיות קשות יותר עד כדי פגיעה בפריון והתפתחות סרטן.
בקליניקה, קיימת תופעה מעניינת של אנשים שחלו והחלימו מכלימידה באמצעות טיפול אנטיביוטי, ולאחר זמן מה נדבקים שוב בדיוק באותם זנים של חיידקים שגרמו למחלתם בפעם הראשונה.
"סביר להניח שהחיידקים מוצאים גומחה בגוף שבה הם לא פגיעים, כך שהם יוצרים באותה גומחה מאגר קבוע, ויכולים לגרום שוב למחלה מאוחר יותר", אומר פרופסור תומס רודל, מומחה לכלמידיה באוניברסיטת ג'וליוס מקסימיליאן (JMU). הבעיה הגדולה עם תופעה זו, היא שהחיידקים יכולים לפתח עמידות לטיפול באנטיביוטיקה, ולהיות חסינים לטיפול.
במחקר החדש שפורסם בכתב העת PLOS Pathogens, החוקרים גילו באמצעות ניסויים על עכברים ומודלים של איברים במעבדה, כי חיידקי הכלמידיה יכולים להתיישב במעי ולשרוד בו במשך זמן רב. הם הבחינו בכך שהחיידקים יכולים לחדור למעי בקלות דרך הדם, אך לא ממערכת העיכול מכיוון שדופן מערכת העיכול עמידה ואינה חדירה. גילוי זה שעשוי ללמד על המנגנון בו חיידקי הכלמידיה מתפשטים בגוף.
החוקרים מציינים כי דרושים ניסויים נוספים על בני אדם על מנת לראות האם התהליך מתרחש גם מחוץ למעבדה.
בעתיד מתכוונים החוקרים להעמיק את מחקרם ולבחן האם חיידקי הכלמידיה מעדיפים אזורים מסוימים במעי על פני אחרים, ולהבין מה משפיע על יכולתם לפתח עמידות לטיפול האנטיביוטי.
