נגיף הקורונה

מה ידוע על האומיקרון – הוריאנט האפריקאי החדש?

הוא צורף ל"מועדון הוריאנטים המטרידים", הוא ככל הנראה אחראי על עלייה חדה בהדבקה באפריקה והחשש הכבד שמלווה אותו נוגע בעיקר לריבוי מוטציות שלו ויעילות החיסונים נגדו

הוריאנט הדרום אפריקאי. אילוסטרציה
הוריאנט הדרום אפריקאי. אילוסטרציה

ה-WHO העניק לו השם "אומיקרון" – האות ה-15 בא'-ב' היווני והוא צורף ל"מועדון הוריאנטים המטרידים", שסומנו עד כה באותיות אלפא, בטא, גאמא, דלתא ועתה כאמור – אומיקרון. זהו הוריאנט החדש שהתגלה בדרום אפריקה ב-9 בנובמבר ומושך אליו את תשומת הלב העולמית ומעוררות חשש כבד. הסיבה: הוא מכיל 50 מוטציות, כ-30 מהן רק בחלבון המעטפת וה"ספייק" ולכן עלול להיות מידבק ביותר, להתפשט במהירות מקודמיו ולהפוך להיות הוריאנט הדומיננטי ביותר אחרי הדלתא, שעד לאחרונה היה הבולט מבין כל זני נגיף הקורונה שהתפשטו ברחבי העולם.

מתחילת המגיפה זוהו 15 וריאנטים של הנגיף. חמישה מהם, שכאמור סומנו באותיות לטיניות, נחשבים ל"מטרידים ביותר" בגלל יכולות ההדבקה וההתפשטות שלהם. סימונו המדעי של הנגיף מדרום אפריקה הוא B.1.1529 והחשד לגבו, שטרם אושש, הוא כי ייתכן שהוא חסין בפני חיסוני הקורונה שפותח עד כה.

מקרים בודדים של נשאי זן זה כבר אותרו בכמה מדינות שמחוץ ליבשת אפריקה, ביניהןבריטניה (שני מקרים), הונג-קונג, בלגיה וגם ישראל. עוד מקרים נבחנים עכשיו באיטליה, בגרמניה, בצ'כיה ובהולנד. נכון לסוף השבוע מדובר בכ-200 מקרים ברחבי העולם, רובם באפריקה. יש לציין כי במדינות אפריקה הדרומית עמד קצב ההדבקה עד תחילת נובמבר, לפני שהזן החדש נתגלה שם, על כ-200 מקרי קורונה יומיים חדשים, אך מאז 13 בנובמבר כבר עלה ליותר מ-2,600 ומקדם ההדבקה באותן מדינות זינק ל-2.9.

בישראל אובחן עד כה מקרה ודאי אחד של עובדת זרה, בת 34 ממלוואי. היא הגיעה לארץ בטיסת קונקשיין שעברה דרך דרום אפריקה ודובאי. נשאית הנגיף שאותרה היתה מחוסנת אבל לא בתרכיב "פייזר". הבוקר דיווחה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור, בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, כי יש כרגע בסך הכל 13 חשודים, כולל המאומתת האחת לזן החדש ועד כה הצליחו להגיע ל-12 נוסעי האוטובוס שהיו עם העובדת הזרה שאובחנה כמאומתת ונסעו מתל אביב לכיוון אילת.

עוד אמרה פרייס כי "לפי המוטציות שלו, יש לו מוטציה אחת ששותפה עם וריאנט בטא, שהחיסון של 'אסטרהזניקה' לא עבד טוב עבורו. לכן, ההשפעה של חיסון זה תהיה פחות מועילה על וריאנט זה. לגבי 'פייזר' והחיסונים האחרים, אנחנו עוד לא יודעים".

מה אומרים המומחים

הוירולוג ד"ר תום פיקוק מאוניברסיטת אימפריאל בלונדון, כתב בטוויטר כי "הכמות הגבוהה של המוטציות שנתגלו בזן החדש מצביעה על כך שהוא צריך לעורר דאגה אמיתית". עם זאת אמר כי "יכול להיות שזה בסך הכל מקבץ מוזר וגדול של מוטציות שלא יעבור לתאים אחרים בגוף".

בכירה בסוכנות לביטחון ובריאות בבריטניה, ד"ר מירה צ'אנד, הרגיעה וציינה כי "אין זה יוצא דופן שיופיעו סטים חדשים של מוטציות, גם במקרים בודדים. כל מוטציה שנראה כי היא יכולה להתפשט במהירות מטופלת". לעומתה, פרופ' ראבי גופטה, מומחה במיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטת קיימברידג', טוען כי במעבדתו התגלה ששתיים מהמוטציות של זן הנגיף החדש הגבירו את הזיהום בנשאים והפחיתו את היכולת לזהות נוגדנים וכי בהחלט מדובר בחשש רציני בהתבסס על המוטציות".

המומחה הצרפתי לגנטיקה פרופ' פרנסואה בלוקס, התייחס גם הוא למספרן הרב של המוטציות בזן החדש וטוען כי העובדה שהן מרוכזות במקום אחד בנגיף מעידה שייתכן שהזן הזה "התפתח במהלך זיהום כרוני של אדם עם מערכת חיסונית מוחלשת, אולי אפילו בחולה איידס לא מטופל". להערכתוי, אין סיבה לדאוג יותר מדי, "אלא אם נגלה שהוריאנט יתחיל להתפשט במהירות בעתיד הקרוב".

פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן, הסביר: "רבים מהוריאנטים החדשים שנוצרים כתוצאה משכפול הנגיף נעלמים או עולים בהתפרצות נקודתית ואז יורדים בחזרה. לא תמיד טווח השינויים שהנגיף עובר, המוטציות, פועל לטובת הנגיף. שינויים קיצוניים ורבים מדי גורמים לו לאבד את התכונות המקוריות שלו".

פרופ' גדעון שרייבר מהמחלקה למדעים ביו-מולקולריים במכון ויצמן, סיפר כי הוביל מחקר שהתפרסם כבר בחודש אוגוסט ב-Nature Microbiology ונועד לבחון תרופה לקורונה: "בתנאי מעבדה ראינו כיצד הנגיף מייצר את התהליך האבולוציוני שלו. כבר אז כתבנו במאמר שקיים חשש שבעתיד יופיע וריאנט עם שילוב בעייתי של מוטציות. השילוב הזה הופיע ב-B.1.1529, האומיקרון".

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

0:00
0:00