חיסונים

מה עושים עם אנשים שמהססים להתחסן?

מאמר המערכת של כתב העת Science ממליץ להעביר מידע על חיסונים באמפתיה, ולענות על כל השאלות ללא דעות קדומות כדי לא לחבל במאמץ לעצירת מגיפת הקורונה

הסננות חיסונים. אילוסטרציה

על פי מאמר המערכת שפורסם בכתב העת Science, סירוב של אנשים רבים להתחסן עלול לאיים על המאמצים לעצור את מגיפת הקורונה, ולכן יש חשיבות רבה למצוא דרכים לשפר את שיעורי קבלת החיסונים, בנוסף למאמצי ייצור החיסונים והפצתם.

סקירה שבדקה את שיעור ההסכמה לקבלת חיסונים נגד קורונה ב-33 מדינות עד סוף שנת 2021, מצאה ששיעור הקבלה הממוצע בישראל היה 78.1%, לעומת 97% באקוודור, ו-91.3% בסין. שיעורי הסכמה נמוכים במיוחד נרשמו במזה"ת (23.6% בכווית ו-28.4% בירדן), ואילו באירופה ובארה"ב שיעורי ההסכמה היו סביבות ה-50%.

הנתונים בישראל נתמכו על ידי סקר שנערך ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיו כרבע מהישראלים לא יסכימו לקבל את חיסון הקורונה.

מהססי חיסונים – קווים לדמותם

מאמר המערכת מאשים את ההיסוס בקבלת החיסונים במחלוקות בנוגע לחיסון, מידע שגוי, חוסר אמון בנתוני ניסויי החיסונים, חרדה מהבטיחות של החיסונים וחוסר אמון היסטורי במערכת הרפואית עקב טיפול שלילי בהווה או בעבר. המאמר קובע שיש הבדלים חשובים בין אנשים המהססים לקבל את חיסון לעומת אנשים שהם מתנגדי חיסונים ושמומחי בריאות חייבים להעביר מידע על חיסונים באמפתיה רבה יותר ולענות על כל השאלות או החששות מחיסונים ללא דעות קדומות.

אנשים מהססים לקבל חיסונים מסיבות שונות, כמו אמון, שאננות ונוחות, הנבדלים בין מקומות שונים, זמנים וחיסונים שונים. כלומר, מישהו עלול להסס לקחת חיסון ספציפי אך מוכן להתחסן בחיסונים אחרים. זה עלול לקרות אם יש תחושה שחיסון אינו בטוח או יעיל. תחושות אלו יכולות להתפתח משילוב של חששות, מידע מוטעה, תקשורת לקויה או חוויות רפואית שליליות. מחקרים מראים כי גורמים כמו אמונות, ערכים, ידע, רגשות ותפיסות סיכון, משפיעים על היסוס בחיסונים. נראה שהוא גם מושפע מגורמים היסטוריים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים שונים.

מתנגדים מול מהססים

לעומתם, אנשים שהם מתנגדי חיסון נוקטים בפעולה אקטיבית נגדם תוך שימוש באינטרנט כדי להפיץ מידע מוטעה עליהם. קבוצות נגד חיסונים נוטות לקדם שלוש מסרים מרכזיים: הקורונה לא ממש מסוכנת; תומכי חיסונים, כמו עובדי בריאות או פקידי בריאות הציבור, אינם מהימנים; החיסון כרוך בסיכונים בריאותיים שליליים או שהוא מסוכן. מסרים אלה מתווספים למסרים נגד חיסונים באופן כללי, כמו: קיימות תרופות חלופיות, חיסונים פוגעים בזכויות האזרח, פקפוק בבטיחות של חיסונים, חיסונים הם קנוניה נגד הציבור.

לפי המאמר, יש בערך 150 ארגונים שמתנגדים לחיסונים, ויש להם יותר מ-10 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות. הכותבים מציינים כי בניגוד למהססים להתחסן, למתנגדי החיסונים יש לעתים קשרים עם ארגונים עם אג'נדות כלכליות, פוליטיות ואידיאולוגיות מפורשות.

מי שמסרב לחיסונים אינו בהכרח מתנגד חיסונים, אם כי אנשים המהססים מחיסונים עשויים לצרוך תכנים מארגונים שמתנגדים לחיסונים כאשר הם מחפשים ראיות לאישוש או הפרכת חששותיהם. משום כך, המהססים חשופים למניפולציה על ידי מתנגדי החיסונים, והם גם מסתכנים בכך שאנשי מקצועות הבריאות יתייגו אותם כמתנגדי חיסונים.

מה עושים?

החוקרים טוענים כי מומחי בריאות צריכים לספק מידע על חיסונים בצורה אמפתית יותר כדי להימנע מלתייג את המהססים כמתנגדי חיסונים. עליהם להכיר ולהתייחס למגוון הסיבות שעשויות לגרום לאנשים להסס להתחסן, מבלי לשפוט אותם, ולתת להם הרגשה שמתייחסים ברצינות לחששות שלהם. החוקרים הביאו דוגמה של התנהלות במהלך התפרצות חצבת בשנת 2019 בארה"ב, שבה אחיות חרדיות עזרו להורים בקהילה בקבלת החלטה להתחסן, על ידי הקשבה לחששות ההורים ומתן נתונים על החיסונים.

המחברים מוסיפים כי קולות מהימנים צריכים גם לסייע באישור בטיחותם של חיסונים כדי להחזיר את אמונם של אנשים בהתחסנות. זיהוי כל הגורמים והחששות הניואנסים, הרחבים, האישיים והתרבותיים התורמים להיסוס לקבל חיסונים אינו משימה קלה, אך בלי שכולם – או כמעט כולם – יסכימו להתחסן, השגת חסינות העדר תהיה קשה ביותר.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. זה פשוט יותר !
    צריך לפרסם יותר את הסבל והנזקים שנגרמים מהמחלה כדי שאנשים יפחדו (ויפחדו בצדק כיצריך לפחד מהמחלה הזאת), מהמחלה יותר מאשר מהחיסון.