חיפוש אחרי מודלים מתוחכמים ומציאותיים יותר לחקר התפתחות הגידול ממשיך אל נוכח המאבק במחלת הסרטן. עד כה, המחקר הסתמך על מודלים של בעלי חיים ותרביות תאים פשוטות, שהן בעלות ערך, אך אינן יכולות ללכוד באופן מלא את יחסי הגומלין המורכבים של הגורמים המעורבים בהתפתחות הגידול.
אפילו מודלים חדשים ומתקדמים יותר לחקר סרטן, כגון אורגנואידים – גרסאות זעירות של איברים שגודלו במעבדה – אינם משכפלים נאמנה את התנהגויות התאים ואת ארכיטקטורות הרקמה הנראות בגידולים אמיתיים.
הצורך בהבנה עמוקה יותר של התהליכים המורכבים שבגינן נוצר גידול, התקדמותו ותגובתו לטיפול, דורש יצירת מודלים מתוחכמים יותר כדי לחקות במדויק את מורכבות המחלה.
כעת, בקפיצת מדרגה משמעותית בתחום המודלים של מחלת הסרטן, מדענים שילבו טכניקות מיקרו-פבריקציה והנדסת רקמות כדי לפתח רקמות מעי גס מיניאטוריות שיכולות לדמות את התהליך המורכב של גידולים מחוץ לגוף בצורה הנאמנה למציאות, וליצור גידולים הדומים מאוד לאלה שנמצאו בבני אדם.
פריצת דרך זו, שפורסמה בכתב העת Nature, נעשתה על ידי לואיס פרנסיסקו לורנצו מרטין, טניה הובשר וחברים אחרים בקבוצה של מתיאס לוטולף ב-EPFL, עם תמיכה מקבוצתו של פרדי רדטקה ועמיתיו במכון לביולוגיה אנושית של רוש.
המעי הגס הקטן שנוצר, מורכב טופוביולוגית, כלומר הוא לא רק מעתיק את המבנה הפיזי של רקמת המעי הגס, כולל הארכיטקטורה הפנימית הייחודית שלה, הוא גם מחקה את המגוון התאי הקיים ברקמת המעי הגס בפועל במצבים בריאים וחולים.
