צחי, בן 42 לא מעשן, עובד 15 שנים בחיתוך אבן שיש, בחודשים האחרונים סובל משיעול יבש ומקוצר נשימה במאמצים. לאחר בדיקת רופא ריאות, ובדיקות נוספות, אובחן עם סילקוזיס – מחלת ריאות צלקתית משנית לחשיפה לסיליקה (מינרל נפוץ, הנמצא בקרקע ובסלעים, ומורכב מסילקון וחמצן).
מה המשמעות של מחלות ריאה תעסוקתיות?
לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כ-2 מיליון איש ברחבי העולם מתים מידי שנה מסיבות הקשורות לעבודה. שליש מהם, עקב מחלת ריאה תעסוקתית. מחלות ריאה תעסוקתיות נגרמות מחשיפה לחומרים מזיקים, שנשאפו אל מערכת הנשימה בזמן העבודה. מחלות אלה יכולות להופיע בסמוך לחשיפה, או להתפתח ולהופיע גם שנים רבות לאחר מכן.
למה בעצם מערכת הנשימה רגישה לחומרים סביבתיים?
כפי שאדם הוא נוף מולדתו, הריאות שלנו הן נוף סביבתנו. מערכת הנשימה פתוחה לאוויר סביבנו, מהרגע בו אנו נושמים את נשימתנו הראשונה – ועד לסוף חיינו. בהיותה קו ראשון לחשיפה לסביבה, מצוידת מערכת הנשימה במנגנוני הגנה של מערכת החיסון, שמפנים חלק גדול מהחומרים, שאנו נושמים, וחוסמים חדירתם, ובכך נמנעות מחלות רבות. האוויר הנשאף מכיל חלקיקים בגדלים שונים, הנישאים באוויר (Particulate matter). מקור החלקיקים הוא מהטבע וממקורות שנוצרו על ידי האדם (תחבורה, מפעלים, חקלאות ועוד). דווקא החלקיקים הקטנים יותר, שלא נראים בעין, בקוטר של מתחת ל-2.5 מיקרון, וחלקיקים ננו-מטרים, חודרים עמוק יותר אל מערכת הנשימה, והם מסוכנים יותר, היות והם מתחמקים ממנגנוני ההגנה של מערכת החיסון, ועלולים לגרום למחלות.
איזה מחלות ריאה יכולות להיות קשורות לחשיפה תעסוקתית?
מחלה תעסוקתית יכולה להיות בכל חלקי מערכת הנשימה: מחלל האף, דרך דרכי הנשימה (סמפונות) ורקמת הריאה (אינטרסטיציום), ועד לקרום החיצוני שעוטף את הריאה (פלאורה).
חשיפה לחומרים נשאפים מסוכנים, עלולה לגרום למחלת דרכי אוויר, כמו: אסטמה, או מחלות צלקתיות של הריאה (פיברוזיס ריאתי), כמו: סילקוזיס, אסבסטוזיס, מחלת בריליום כרונית ועוד.
על אף שחשיפה תעסוקתית עלולה גם להעלות את הסיכון לפיתוח ממאירות ריאתית, חשוב לזכור כי התפתחות סרטן קשורה בגורמים רבים, ומשום כך יש קושי בהגדרת סרטן ריאות – כמחלה תעסוקתית. במקרים מאוד מסוימים, כמו ממאירות של קרום הריאה, מזותליומה (גידול סרטני בקרום, העוטף את הריאה), יש קשר ישיר לחשיפה לאסבסט.
אילו חשיפות ידועות כמסוכנות?
חומרים רבים, שהופכים בתהליך העבודה לאדים או לאבק, עלולים לגרום למחלות ריאה שונות. יש מקצועות שנמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה לגזים רעילים, לאבק מתכות ואבק סיליקה (מינרל טבעי המצוי באבן), כמו ריתוך, עבודת בנין וחיתוך שיש, עיבוד שבבי ועבודות עפר. עם זאת, כל עבודה עלולה להיות קשורה בחשיפה לחומרים נשאפים מסוכנים, כתלות בסביבת העבודה הספציפית.
ההתקדמות הטכנולוגית בעולם מתרחשת בקצב מסחרר, ואיתה חשיפה לחומרים "חדשים", שלעיתים נדרש זמן להבין את המסוכנות שלהם. דוגמה מצוינת לכך היא אבן שיש מלאכותית, שנמצאת כמעט בכל בית בישראל במטבח. על מנת ליצור שיש חזק ועמיד, עלה אחוז הסיליקה באבן מכ-50% ריכוז באבן שיש טבעית, לכ-90%. השינוי הזה גרם לעליה דרמטית במקרי סילקוזיס – מחלה צלקתית (פיבורטית) של הריאות, הנגרמת אצל עובדי תעשיית השיש, כתוצאה מחשיפה לחלקיקי סילקה נשאפים. סילקוזיס היא מחלה חשוכת מרפא, פרט להשתלת ריאות. ואכן בשנת 2023 באוסטרליה, נאסר הייבוא והשימוש באבן שיש מלאכותית, בעקבות התפרצות מקרי סילקוזיס רבים.
כמובן, שככל שהחשיפה ממושכת ורבה יותר, גדל הסיכון לפתח מחלה, אך חשוב לזכור, כי גם חשיפה קצרה ואינטנסיבית עלולה לגרום למחלה. כך למשל, באסון התאומים, בספטמבר 2001, חשיפה אדירה לאבק הבניינים, שקרסו, אבק שהכיל מתכות רבות, גרם להופעת מחלות ריאה שונות, במהלך השנים שלאחר האירוע, בקרב אזרחים וצוותי הצלה ששהו במקום.
האם כולנו בסיכון לפתח מחלת ריאות תעסוקתית?
התשובה הפשוטה לכך היא: כן. אולם, התשובה המדויקת היא שישנה נטייה גנטית ותנאים סביבתיים, שמשפיעים על התפתחות המחלה, כך שרק חלק מהאנשים שחשופים לחומרים מסוימים, יפתחו מחלה. הבעיה היא שאין לנו דרך (נכון להיום), לזהות מראש מי מהעובדים מצוי בסיכון מוגבר לחלות. על מנת למנוע חדירת חומרים נשאפים למערכת הנשימה, דרושים אמצעי מיגון משמעותיים, שלא מתאפשרים בכל סביבות העבודה. כך שהדבר הרצוי הוא לזהות מקומות עבודה עם חשיפות מסוכנות, ולבצע בדיקות תקופתיות לכלל העובדים, בדגש על מערכת הנשימה.
חשוב גם לציין שלעיתים חשיפה תעסוקתית עלולה להחמיר מחלת ריאות קיימת, כמו אסטמה, שבה החשיפה יכולה לגרום לתסמינים מוגברים ולהתקפים. דוגמה נוספת היא מחלת COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), שנגרמת ברוב המקרים מעישון סיגריות, אך הנזק לדרכי האוויר ורקמת הריאה יכול להחמיר בעבודות מסוימות.
איך מאבחנים מחלת ריאות תעסוקתית?
השלב הראשון והחשוב ביותר באבחון מחלת ריאות תעסוקתית הוא זיהוי מדויק של כלל החומרים אליהם נחשף האדם, בכלל העבודות בהן עסק במהלך חייו. זהו שלב מאתגר, כיון שרובנו לא מודעים להרכב החומרים, איתם אנו עובדים. בהמשך, קיימות בדיקות זמינות בסל הבריאות, לביסוס הקשר בין החשיפה – למחלת הריאות. הבדיקות מותאמות לכל מקרה, וכוללת תפקודי ריאה בזמן ומחוץ לשעות העבודה, בדיקת נוכחות חומרים לא אורגנים ברקמת ריאות, או בדגימת ליחה, ובדיקות דם לרגישות למתכות שונות.
אבחון מחלת ריאות תעסוקתית הוא תהליך מורכב, המחייב מומחיות בהבנת פוטנציאל הסיכון בחומרים שונים. לכן מומלץ, כאשר מופיעים תסמינים מדאיגים, וכשיש חשיפה חשודה במקום העבודה, או בסביבת המגורים, לפנות למומחה ריאות להשלמת הבירור.
אבחון מחלת הריאות מתבצע אצל רופא ריאות וכולל ראיון רפואי, בדיקה גופנית, תפקודי נשימה, בדיקות דם ובדיקות הדמיה. כחלק מהתהליך האבחוני, נעשה ניסיון למצוא את הגורם למחלה, שיכול לעיתים להיות קשור לחשיפה בעבודה או בסביבת המגורים. ישנם מקרים רבים בהם הגורם החשיפתי הוא חד משמעי ולא נדרשות בדיקות נוספות כמו במחלת סילקוזיס. במקרים אחרים, מורכבים יותר, יחליט רופא הריאות המטפל על הפניה למרפאת ריאות תעסוקתית להשלמת הבירור.
מה החשיבות בזיהוי הגורם למחלת הריאות?
המחשבה הראשונית היא, שבמידה ונגרמה מחלה, כתוצאה מחשיפה תעסוקתית, זה כבר מאוחר מידי. יש בכך מן האמת. אמנם, יש בנמצא טיפולים, שמקלים על תסמינים, אך אין דרך תרופתית לרפא ריאות, שנפגעו לאחר חשיפה. ואכן, יש מחלות ריאה תעסוקתיות קשות, כדוגמת: סילקוזיס, שהטיפול היחיד שעשוי להציל חיי החולים הוא השתלת ריאות. עם זאת, זיהוי הגורם למחלת הראיות התעסוקתית הוא בעל חשיבות עליונה, כיוון שהסרת הגורם מחולל המחלה ומניעת המשך החשיפה, עשויים למנוע את המשך התדרדרות המחלה. בנוסף, זיהוי מדויק של חומר – כגורם נזק ריאתי, יכול לסייע לעובדים בריאים, במניעת המחלה בהמשך.
ד"ר עינת פיירמן קליין, מומחית ברפואה פנימית ומחלות ריאה, חברת האיגוד הישראלי למחלות ריאה, אחראית תחום רפואת ריאות תעסוקתית, מכון הריאות, מרכז רפואי כרמל.
