הרדמה כללית מאפשרת למיליוני מטופלים מדי שנה לעבור ניתוחים מצילי חיים כשהם מחוסרי הכרה, כל זאת ללא כאב. עם זאת, ההליך הרפואי בן 176 השנים כולל שימוש בתרופות חזקות שעוררו חשש רב מהשפעותיהן על המוח – במיוחד אם משתמשים בהן במינונים גבוהים ('הרדמה עמוקה').
מחקר חדש שפורסם בכתב העת הנחשב Journal of the American Medical Association (JAMA), הראה כי בדומה לנחקר בעבר, הרדמה אינה מסוכנת יותר למוח במינונים גבוהים בהשוואה למינונים נמוכים יותר.
המחקר החדש היה ניסוי קליני רב-מרכזי שכלל יותר מ-1,000 חולים מבוגרים שעברו ניתוח לב בארבעה בתי חולים בקנדה. החוקרים בבתי חולים אלה, בשיתוף עם עמיתים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, מצאו כי כמות חומר ההרדמה שהייתה בשימוש במהלך הניתוח לא השפיעה על הסיכון לבלבול (דליריום) לאחר הניתוח – מצב שכיח שעשוי לתרום לירידה קוגניטיבית ארוכת טווח.
"חשש מכך שהרדמה כללית פוגעת במוח וגורמת להפרעות קוגניטיביות מוקדמות ומתמשכות גם לאחר הניתוח היא סיבה מרכזית לכך שמבוגרים נמנעים או דוחים הליכים משפרי חיים", אמר המחבר הראשי של המחקר, "המחקר החדש שלנו תורם לראיות משכנעות אחרות לכך שמינונים גבוהים יותר של הרדמה כללית אינם רעילים למוח. הפצת המסר כי הרדמה כללית לא גורמת להפרעות קוגניטיביות היא בעלת השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, בכך שהיא מסייעת למבוגרים לעשות בחירות נבונות בנוגע לניתוחים חיוניים, ובכך לקדם ולקיים חיים בריאים יותר".
מינון ההרדמה שניתן בעבר היה איזון מחושב בקפידה בין מעט מדי ליותר מדי. עם זאת, מתן כמות לא מספקת מסכנת את המטופלים לחוות מודעות תוך ניתוחית, ועדיין למרות ההתקדמות בטיפול בהרדמה, כ-1 מתוך 1,000 אנשים עדיין חווים התעוררות לא מכוונת במהלך הניתוח מבלי שהם יכולים לזוז או לעדכן על כאב או מצוקה, מה שעלול להוביל לסבל ולטראומה רגשית לכל החיים.
