סוכרת סוג 2

מחקר חדש: הפסקות בישיבה מסייעות להפחתה בתגובות לגלוקוז בחולי סוכרת

פעילויות התנגדות פשוטות למשך 6 דקות בכל שעת ישיבה ממושכת, הפחיתו בתגובות הגלוקוז והאינסולין לאחר הארוחה בקרב חולי סוכרת סוג 2. עתה נותר לבחון את יעילות ההפסקות בתדירות שונה והתועלתן לטווח

מחקר שפורסם לאחרונה באחד מכתבי העת המובילים בעולם בתחום הסוכרת,Diabetes Care, בדק האם הפסקה של ישיבה ממושכת באמצעות פרקי זמן קצרים של פעילויות התנגדות פשוטות (SRA) בתדירויות שונות מביאה לשיפור רמות הגלוקוז, האינסולין והטריגליצרידים לאחר הארוחה בקרב מבוגרים הסובלים מסוכרת מסוג 2 (T2D).

המשתתפים במחקר (גיל ממוצע 62 ± 8 שנים, BMI ממוצע 32.7 ± 3.5) השלימו ניסוי מוצלב אקראי בעל שלוש קבוצות: ישיבה ללא הפרעה למשך 7 שעות (SIT), ישיבה עם SRAs של 3 דקות (שכלל גם תרגול חצאי סקוואטים, הרמת סובכים, התכווצויות גלוטאליות והרמת ברכיים) בכל 30 דקות (SRA3), וישיבה עם SRA של 6 דקות בכל 60 דקות (SRA6). לאחר מכן, נערכה השוואה בין הגידול שחושב עבור רמות הגלוקוז, אינסולין וטריגליצרידים בקבוצות השונות.

ערך ה-iAUCnet שחושב עבור גלוקוז ואינסולין לאחר 7 שעות היה נמוך באופן מובהק בזרוע ה-SRA6 בהשוואה לזרוע ה-SIT. כמו כן, הערך המחושב עבור גלוקוז בלבד היה נמוך בזרוע ה-SAR6 בהשוואה ל-SRA3.

לא נצפו הבדלים מובהקים בהשוואה בין SRA3 ו-SIT, ולא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית על ערך ה-iAUCnet של הטריגליצרידים.

החוקרים סיכמו וקבעו כי הפסקות יזומות לצורך פעילויות התנגדות פשוטות (SRA) למשך 6 דקות בכל 60 דקות בישיבה ממושכת, הביאו להפחתה בתגובות הגלוקוז והאינסולין לאחר הארוחה בקרב מבוגרים חולי סוכרת מסוג 2 המאוזנת באמצעות תרופות. ישנו צורך במחקרים נוספים על מנת לבחון את היעילות של הפסקות בתדירות שונה והתועלת לטווח, בהם תובהר הרלוונטיות הקלינית של הממצאים.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

0:00
0:00